משל גרגר החרדל

משל גרגר החרדל מופיע בשלושת הבשורות הסינופטיות (מתי, מרקוס ולוקס) ואין לנו פרוש כתוב של משמעותו הרוחנית. המשל מסופר להמוני העם במעמד סדרת המשלים שישוע נשא באזור ים הכינרת.

באופן כללי

משל גרגר החרדל ומשל השאור שמסופר ישר אחריו מופיעים כצמד משלים שיש בניהם דמיון רב. למרות זאת משמעותם הרוחנית שונה, בכל משל יש דגש נוסף של מלכות השמים. בכתובים אין קטע, פסוק או אירוע מסויים שניתן לייחס ולקשר באופן ישיר למשל גרגר החרדל. ישנם שתי צורות הסתכלות מרכזיות לגבי אופן הפירוש של המשל הזה ושל המשל העוקב לו (משל השאור). יש כאלה שמפרשים את המשלים הללו בצורה שלילית, כאזהרה או גילוי עתידי של דבר רע שיתרחש בעתיד. ויש אחרים שמפרשים את המשלים בצורה חיובית, כדבר טוב שיכול לקרות או כדבר טוב שעתיד להתרחש.

מתי י"ג: 31 וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם מָשָׁל אַחֵר וַיּאֹמַר מַלְכוּת הַשָׁמַיִם דּוֹמָה לְגַרְגַּר שֶׁל־חַרְדָּל אֲשֶׁר לְקָחוֹ אִישׁ וַיִּזְרַע בְּשָׂדֵהוּ׃ 32 וְהוּא קָטֹן מִכָּל־הַזֵּרוֹעִים וְכַאֲשֶׁר צָמַח גָּדוֹל הוּא מִן־הַיְרָקוֹת וְהָיָה לְעֵץ עַד־אֲשֶׁר יָבֹאוּ עוֹף הַשָׁמַיִם וְקִנְּנוּ בַּעֲנָפָיו׃

מרקוס ד': 30 וַיֹּאמַר אֶל־מַה נְדַמֶּה אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וּבְאֵי־זֶה מָשָׁל נַמְשִׁילֶנָּה׃ 31 כְּגַרְגַּר שֶׁל־חַרְדָּל אֲשֶׁר יִזָּרַע בָּאֲדָמָה וְהוּא קָטֹן מִכָּל־הַזֵּרֹעִים אֲשֶׁר עַל־הָאָרֶץ׃ 32 וְאַחֲרֵי הִזָּרְעוֹ יַעֲלֶה וְיִגְדַּל עַל־כָּל־הַיְרָקוֹת וְעָשָׂה עֲנָפִים גְּדוֹלִים עַד־אֲשֶׁר יְקַנְּנוּ עוֹף הַשָּׁמַיִם בְּצִלוֹ׃

לוקס י"ג: 18 וַיֹּאמַר לְמָה דוֹמָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאֶל־מָה אַמְשִׁילֶנָּה׃ 19 דּוֹמָה הִיא לְגַרְגַּר שֶׁל־חַרְדָּל אֲשֶׁר לְקָחוֹ אִישׁ וַיְשִׂימֵהוּ בְגַנּוֹ וַיִּצְמַח וַיְהִי לְעֵץ גָּדוֹל וְעוֹף הַשָּׁמַיִם יְקַנֵּן בַּעֲנָפָיו׃

פירוש

עלינו לנסות להבין כמיטב יכולתנו למה ישוע התכוון, מהי המשמעות הרוחנית של המשל. מכיוון שאין קטע נוסף בכתובים שניתן להסתמך עליו באופן חד משמעי ולקשר אותו ישירות למשל אינני דוגמתי (נחרץ והחלטי) לגבי הפרוש.

נראה שהדגש במשל הוא הניגוד בין ההתחלה (גרגר קטן) לסופו (עץ שעולה על כל שאר הצמחים עד שאפילו הציפורים בונות קינים בענפיו). במילים אחרות, התחלה קטנה שנראה שלא יצא ממנה הרבה (חסרת סיכוי) ובסופו של דבר היא עולה על כל יתר הדברים ומגיעה לממדים אדירים.

ישוע משתמש בכוונה בגרגר חרדל להדגיש את התחלה הקטנה מכיוון שהוא זרע מאוד קטן (אפילו ביחס לזרעים אחרים). בתקופתו של ישוע גרגר חרדל שימש כביטוי על מנת לתאר דברים קטנים (השימוש בביטוי זה מופיע במקורות חוץ מקראיים שמתוארכים לתקופת המאה הראשונה). ישנה דוגמה אחת מתוך הכתובים בה ישוע אומר לתלמידיו שאפילו אם יש להם אמונה קטנה כמו גרגר של חרדל הם יהיו מסוגלים לעשות דברים אדירים.

לוקס י"ז: 5 וַיֹּאמְרוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל־הָאָדוֹן הוֹסֵף לָנוּ אֱמוּנָה׃ 6 וַיֹּאמֶר הָאָדוֹן לוּ־הָיְתָה לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגַּר הַחַרְדָּל אָז תֹּאמְרוּ אֶל־הַשִּׁקְמָה הַזֹּאת הֵעָקְרִי וְהִשָּׁתְלִי בְּתוֹךְ הַיָּם וְתִשְׁמַע לָכֶם:

להבנתי יש שני דברים במלכות אלוהים שיכולים להתאים להתחלה קטנה שהופכת לדבר אדיר:

באופן גלובלי – התפשטות בשורת מלכות אלוהים בעולם, בלבבות של בני האדם.

באופן אישי – הפוטנציאל הרוחני שיש בכל אדם ששב בתשובה והפך להיות אזרח של מלכות השמים.

משל גרגר החרדל באופן גלובלי

יוחנן המטביל נשלח ע"י אלוהים להכין את לב העם לפני ביאתו של המשיח. יוחנן החל להשמיע מסר שלא נשמע עד אז, שובו כי מלכות השמים קרבה לבוא. מעולם שום נביא, מלך או כהן עד יוחנן לא אמר שמלכות אלוהים עומדת להגיע. מתקרב מהפך אדיר בארץ בקרב בני האדם, ויוחנן קורא להם לשוב אל אלוהים בכדי להיכנס למלכות הזאת.

מלאכי ג': 1 הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי, וּפִנָּה־דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל־הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר־אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר־אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה־בָא, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת׃

מתי ג': 1 בַּיָּמִים הָהֵם קָם יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וַיְהִי קֹרֵא בְמִדְבַּר יְהוּדָה לֵאמֹר׃ 2 שׁוּבוּ כִּי מַלְכוּת הַשָׁמַיִם קָרְבָה לָבוֹא׃

זמן לא רב לאחר שיוחנן הוסגר ישוע המשיח החל לפעול, וגם הוא קרא לאנשים באותו האופן לשוב כי מלכות האלוהים עומדת בפתח.

מרקוס א': 14 וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הָסְגַּר יוֹחָנָן בָּא יֵשׁוּעַ הַגָּלִילָה וַיִּקְרָא אֶת־בְּשׂוֹרַת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר׃ 15 מָלְאָה הָעֵת וְקָרְבָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים שׁוּבוּ וְהַאֲמִינוּ בַבְּשׂוֹרָה׃

ישוע פעל בקרב עם ישראל במשך כ- 3.5 שנים בהם הוא עשה דברים אדירים. הוא הקים את המתים, ריפא כל מחלה, כל מום וגירש שדים, הייתה לו סמכות על הכל. מעבר לכל האותות העל טבעיים האלו שהעידו עליו, ההתנהגות שלו, המסר הרוחני והסמכות שבה הוא דיבר ולימד את העם לא הותירו שום מקום לספק שהוא האחד, המשיח בן אלוהים חיים. בידינו יש ארבע בשורות שמתעדות את פעולתו של ישוע בעולם, אך חשוב לזכור שהן תמציתיות ביותר ורחוקות מלהכיל את כל מה שישוע עשה.

יוחנן כ"א: 25 וְיֵשׁ עוֹד מַעֲשִׂים רַבִּים אֲחֵרִים אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ וְאִם־יִכָּתְבוּ כֻלָּם לְאַחַד אֶחָד אֲדַמֶּה שֶׁגַּם־הָעוֹלָם כֻּלוֹ לֹא יָכִיל אֶת־הַסְּפָרִים אֲשֶׁר יִכָּתֵבוּ (אָמֵן)׃

למרות כל זאת אנחנו קוראים על כך שמעט מאוד אנשים הלכו אחריו, מעטים באמת קיבלו אותו כמשיח. אפילו מבין אלה שכן ראו בעצמם תלמידיו היו רבים שפרשו לאחר דברים לא קלים שהוא אמר.

יוחנן ו': 66 מִן־הָעֵת הַהִיא רַבִּים מִתַּלְמִידָיו נָסֹגוּ אָחוֹר וְלֹא יָסְפוּ לְהִתְהַלֵּךְ אִתּוֹ׃

אנחנו יכולים לקבל סדר גודל של כמות האנשים שבאמת האמינו בו והלכו אחריו בשלב מסוים. כתוב לנו על קבוצה של 70 תלמידים שישוע הבדיל מכול היתר שהלכו אחריו, רק להם הוא נתן סמכות רוחנית ומשימה לבשר בערים שונות. מדובר על עשרות בודדות של אנשים.

לוקס י': 1 וְאַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִבְדִּיל הָאָדוֹן עוֹד שִׁבְעִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁלָחֵם לְפָנָיו שְׁנַיִם שְׁנַיִם אֶל־כָּל־עִיר וּמָקוֹם אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לָבוֹא שָׁמָּה׃

אם נקפוץ קדימה בזמן בתום שלוש וחצי השנים בהם המשיח פעל, רוב העם צעק לצלוב אותו והעדיפו לשחרר רוצח מאשר את ישוע. ההתחלה של מלכות אלוהים נראית קטנה מאוד, חסרת סיכוי שיצא ממנה משהו, כגרגר חרדל. עד שהמשיח המובטח מגיע, זה שחיכו לו מבריאת העולם, העם מסרב לקבל אותו והוא מוצא להורג בצליבה (מוות משפיל לפושעים) על לא עוול בכפו. תלמידיו שהיו בטוחים שתוך זמן קצר הוא עתיד להקים את מלכותו כאן בארץ, לנצח את הרומאים ולמלוך על עם ישראל לא הבינו מה קורה. ישוע נצלב ומת והכל נראה אבוד. אך ישוע שדיבר על מלכות אלוהים התכוון לשלב אחר של המלכות הזאת. ישוע הדיבר על המלכות רוחנית בלבבות של בני האדם שרק עכשיו מתחילה לתפוס תאוצה. נלך עוד קצת קדימה  בזמן- לאחר תחייתו מהמתים ועלייתו לשמים אנחנו קוראים על כ-120 תלמידים בלבד שמחכים להבטחת אלוהים, לקבל גבורה מלמעלה.

מעשי השליחים א’: 13 וַיָּבֹאוּ הָעִירָה וַיַּעֲלוּ אֶל־הָעֲלִיָּה אֲשֶׁר יָשְׁבוּ־בָהּ פֶּטְרוֹס וְיַעֲקֹב וְיוֹחָנָן וְאַנְדְּרַי פִילִפּוֹס וְתוֹמָא בַּר־תַּלְמַי וּמַתַּי יַעֲקֹב בֶּן־חַלְפַי וְשִׁמְעוֹן הַקַּנָּא וִיהוּדָה בֶּן־יַעֲקֹב׃ 14 כָּל אֵלֶּה הָיוּ שֹׁקְדִים יַחְדָּו בְּלֵב אֶחָד בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים הֵם וְהַנָּשִׁים עִם מִרְיָם אֵם יֵשׁוּעַ וְעִם־אֶחָיו׃15  וּבַיָּמִים הָהֵם קָם פֶּטְרוֹס בְּתוֹךְ הָאַחִים וּמִסְפַּר שְׁמוֹת הַנִּקְהָלִים יַחַד כְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים וַיֹּאמַר׃

לאחר עלייתו לשמים ישנו שינוי אדיר, מהפך, התלמידים נטבלים ברוח הקודש (נולדים מלמעלה). פטרוס ויתר השליחים מקבלים גבורה על אנושית מרוח הקודש ומדברים אל המוני העם, רבים מקבלים את דבריהם ושבים בתשובה.

מעשי השליחים ב': 38 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֲלֵיהֶם שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם וְהִטָּבְלוּ כָּל־אִישׁ מִכֶּם לְשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִסְלִיחַת חֲטָאֵיכֶם וְקִבַּלְתֶּם אֶת־מַתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃ 39 כִּי לָכֶם הַהַבְטָחָה וְלִבְנֵיכֶם וּלְכֹל הָרְחוֹקִים לְכָל־אֲשֶׁר קֹרֵא יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ לָהֶם׃ 40 וַיָּעַד עוֹד בָּהֶם בִּדְּבָרִים אֲחֵרִים הַרְבֵּה וַיַּזְהִירֵם לֵאמֹר הִמָּלְטוּ נָא מִן־הַדּוֹר הָעִקֵּשׁ הַזֶּה׃ 41 וַיְקַבְּלוּ אֶת־דְּבָרוֹ בְּשִׂמְחָה וַיִּטָּבֵלוּ וּבַיּוֹם הַהוּא נוֹסְפוּ כִּשְׁלשֶׁת אַלְפֵי נָפֶשׁ׃

מעשי השליחים ד': 1 וַיְהִי בְּדַבְּרָם אֶל־הָעָם וַיָּקוּמוּ עֲלֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וּנְגִיד הַמִּקְדָּשׁ וְהַצַּדּוּקִים׃ 2 כִּי־חָרָה לָהֶם עַל־אֲשֶׁר לִמְּדוּ אֶת־הָעָם וְהִגִּידוּ אֶת־תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּיֵשׁוּעַ׃ 3 וַיִּשְׁלְחוּ יָדָם בָּהֶם וַיַּנִּיחוּם בַּמִּשְׁמָר לְמָחֳרַת הַיּוֹם הַהוּא כִּי הָיָה עָרֶב׃ 4 וְרַבִּים מֵהַשֹּׁמְעִים אֶת־הַדָּבָר הֶאֱמִינוּ וַיְהִי מִסְפָּרָם כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ׃

לאחר האירועים הנ"ל הסנהדרין (ראשי העם) תופסים את השליחים ורוצים להרוג אותם. באותו אירוע קם פרוש אחד מבין הסנהדרין, גמליאל, ואומר דבר מעניין.

מעשי השליחים ה': 34 וַיָּקָם בְּסַנְהֶדְרִין אֶחָד מִן־הַפְּרוּשִׁים גַּמְלִיאֵל …׃ 35 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִפְּנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּמַה־שֶּׁתַּעֲשׂוֹּ לָהֶם׃....׃ 38 וְעַתָּה אֲנִי אֹמֵר אֲלֵיכֶם חִדְלוּ לָכֶם מִן־הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וְהַנִּיחוּ לָהֶם כִּי הָעֵצָה וְהַפְּעֻלָּה הַזֹּאת אִם־מֵאֵת אָדָם הִיא תֻּפָר׃ 39 וְאִם־מֵאֵת הָאֱלֹהִים הִיא לֹא תוּכְלוּ לְהָפֵר אֹתָה פֶּן־תִּמָּצְאוּ נִלְחָמִים אֶת־הָאֱלֹהִים׃...

מאז, במשך ההיסטוריה האנושית, כל מי שניסה לעצור את ההתפשטות של מלכות אלוהים- נכשל. השטן, השדים שלו ואנשים שונים ניסו לעצור את האמונה בישוע, למנוע מעוד אנשים לשוב בתשובה ולהיכנס למלכות השמים, אך ללא הצלחה. לדוגמה, אפשר לראות את הרדיפה הקשה שהייתה על הקהילה בירושלים בעקבות הריגתו של איסטפנוס. למרות הניסיון להחריב את הקהילה, המאמינים שנפוצו לכל עבר הפיצו את בשורת מלכות השמים בעוד מקומות מלבד ירושלים ועוד אנשים נושעו.

מעשי השליחים ח':  1וְשָׁאוּל גַּם־הוּא הָיָה רֹצֶה בַהֲרֵגָתוֹ וַתְּהִי בָּיּוֹם הַהוּא רְדִיפָה גְדוֹלָה עַל־הַקְּהִילָּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם וַיָּפֻצוּ כֻלָּם בְּעָרֵי יְהוּדָה וְשֹׁמְרוֹן לְבַד מִן־הַשְּׁלִיחִים׃

מעשי השליחים יא': 19 וְהַנְּפוֹצִים מִפְּנֵי הַצָּרָה אֲשֶׁר הָיְתָה עַל־אוֹדֹת אִסְטְפָנוֹס הָלְכוּ וָבָאוּ עַד־פִּינוּקְיָא וְקִיפְרוֹס וְאַנְטְיוֹכְיָא וְלֹא דִּבְּרוּ אֶת־הַדָּבָר כִּי אִם־אֶל־הַיְּהוּדִים לְבַדָּם׃

כמובן שאי אפשר שלא לדבר על שאול-פולוס, השליח הגדול ביותר לגויים. פולוס היה אדם קיצוני (לחיוב) בהליכה שלו אחרי ישוע, הליכה באהבה שלמה וללא פשרות. אלוהים השתמש באדם הזה לבשר לכל בני האדם בעולם המוכר של פעם על ישוע. אדם אחד ללא ארגון בישור שעמד מאחוריו, ללא כספים גדולים, ללא הטכנולוגיה של ימינו, ללא משרדי פרסום וכו'...
אדם אחד נאמן עם גבורת רוח הקודש הפיץ את בשורת מלכות אלוהים בכל עמי העולם.

קולוסים א': 23 אִם־תַּעַמְדוּ מְיֻסָּדִים וּנְכוֹנִים בָּאֱמוּנָה וְלֹא תִמּוֹטוּ מִתּוֹחֶלֶת הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם וַאֲשֶׁר נִשְׁמְעָה לְכָל־הַנִּבְרָא תַּחַת הַשָּׁמָיִם וַאֲשֶׁר אֲנִי פוֹלוֹס הָיִיתִי לָהּ לִמְשָׁרֵת׃

אם נסתכל על עם ישראל בפרט הכתובים מציינים כמות גדולה של יהודים ששבו והאמינו בישוע (כמה עשרות אלפים). התיאור כאן הוא לאחר מסע הבישור השלישי של פולוס בערך כ- 15-20 שנה אחרי צליחת רוח הקודש בשבועות.

מעשי השליחים כ"א: 16 וַיֵּלְכוּ אִתָּנוּ גַּם־תַּלְמִידִים מִקֵּיסַרְיָה וַיָּבִיאוּ אֹתָנוּ לָלוּן בְּבֵית־אִישׁ קִיפְרוֹסִי וּשְׁמוֹ מְנָסוֹן וְהוּא תַלְמִיד מִיָּמִים רַבִּים׃ 17 וַיְהִי כְּבֹאֵנוּ יְרוּשָׁלָיִם וַיְקַבְּלוּ אֹתָנוּ הָאַחִים בְּשִׂמְחָה׃ 18 וּמִמָּחֳרַת הַיּוֹם נִכְנַס פּוֹלוֹס עִמָּנוּ אֶל־יַעֲקֹב וַיָּבֹאוּ שָׁמָּה כָּל־הַזְּקֵנִים׃ 19 וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם וַיְסַפֵּר אַחַת לְאַחַת אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים לַגּוֹיִם בְּשֵׁרוּתוֹ׃ 20 וַיִּשְׁמְעוּ וַיְהַלֲלוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנְּךָ רֹאֶה אָחִינוּ כַּמָּה רִבּוֹא יְהוּדִים בָּאוּ לְהַאֲמִין וְכֻלָּם מְקַנְּאִים לַתּוֹרָה׃

כשמסתכלים על התמונה הגדולה זה בהחלט מתאים להתחלה קטנה מאוד שהפכה לדבר אדיר. הפירוש הזה גם מתאים לדבריו של ישוע על הבשורה שתופץ בכל רחבי העולם.

מתי כ"ד: 14 וַתִקָּרֵא בְּשׂוֹרַת הַמַּלְכוּת הַזֹּאת בְּכָל־הָאָרֶץ לְעֵדוּת לְכָל־הַגּוֹיִם וְאַחַר יָבוֹא הַקֵּץ׃ (מרקוס י"ג 10)

מתי כ"ו: 13 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם בְּכָל־מָקוֹם אֲשֶׁר תִּקָּרֵא הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת בְּכָל־הָעוֹלָם גַּם אֶת־אֲשֶׁר עָשְׂתָה הִיא יְסֻפַּר לְזִכָּרוֹן לָהּ׃

ישעיהו ס"ט: ....6 וַיֹּאמֶר, נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִי עֶבֶד, לְהָקִים אֶת־שִׁבְטֵי יַעֲקֹב, וּנְצִירֵי (וּנְצוּרֵי) יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם, לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד־קְצֵה הָאָרֶץ׃...

לגבי הציפורים ומה שהן מסמלות, בכתובים ישנם מספר מקומות בהם ממלכות והעומדים בראשם מושווים לעצים שבענפיהם מקננות ציפורים.
לדוגמה מלך האימפריה הבבלית, נבוכדנצר, חולם חלום על עץ אדיר שראשו בשמים ושבענפיו מקננים עופות השמים.

דניאל ד': 7 וְחֶזְיוֹנוֹת רֹאשִׁי עַל מִשְׁכָּבִי: רוֹאֶה הָיִיתִי וְהִנֵּה אִילָן בְּתוֹךְ הָאָרֶץ, וְגָבְהוֹ רָב׃ 8 גָּדַל הָאִילָן וְחָזַק, וְגָבְהוֹ יַגִּיעַ לַשָּׁמַיִם, וּמַרְאֵהוּ לְסוֹף כָּל הָאָרֶץ׃ 9 עָפְיוֹ יָפֶה וּפִרְיוֹ רַב, וּמָזוֹן לַכֹּל בּוֹ. תַּחְתָּיו תִּצְלַל חַיַּת הַשָּׂדֶה, וּבַעֲנָפָיו יֵשְׁבוּ צִפֳּרֵי הַשָּׁמִים, וּמִמֶּנּוּ יִזּוֹן כָּל בָּשָׂר.

דניאל מפרש לנבוכדנצר את החלום. העץ האדיר סימל אותו (נבוכדנצר) מלך האימפריה הבבלית, וכל חיית השדה והעופות שמקננים בענפיו מסמלים את כל בני האדם שנמצאים תחת ממלכתו, כל האנשים שמושפעים מההחלטות והאופן שבו נבוכדנצר מנהל את הממלכה.

דניאל ד': 17 הָאִילָן אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר גָּדַל וְחָזַק, וְגָבְהוֹ יַגִּיעַ לַשָּׁמַיִם, וּמַרְאֵהוּ לְכָל הָאָרֶץ׃ 18 וְעָפְיוֹ יָפֶה וּפִרְיוֹ רַב, וּמָזוֹן לַכֹּל בּוֹ, תַּחְתָּיו תֵּשֵׁב חַיַּת הַשָּׂדֶה, וּבַעֲנָפָיו תִּשְׁכֹּנָּה צִפֳּרֵי הַשָּׁמַיִם׃ 19 אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר גָּדַלְתָּ וְחָזַקְתָּ! וּגְדֻלָּתְךָ גָּדְלָה וְהִגִּיעָה לַשָּׁמַיִם, וְשִׁלְטוֹנְךָ לְסוֹף הָאָרֶץ....

ישנו מקום נוסף בו יש לנו תיאור מאוד דומה, אך הפעם על ממלכת אשור (האימפריה האשורית קדמה לאימפריה הבבלית). כאן כתוב לנו בצורה מפורשת שהעופות השמים וחיות השדה הן העמים הרבים שנמצאים תחת שלטון ממלכת אשור.

יחזקאל ל"א: 1 וַיְהִי, בְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בַּשְּׁלִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃ 2 בֶּן־אָדָם אֱמֹר אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְאֶל־הֲמוֹנוֹ אֶל־מִי דָּמִיתָ בְגָדְלֶךָ׃ 3 הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן, יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים, הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ׃ 4 מַיִם גִּדְּלוּהוּ, תְּהוֹם רֹמְמָתְהוּ אֶת־נַהֲרֹתֶיהָ, הֹלֵךְ סְבִיבוֹת מַטָּעָהּ, וְאֶת־תְּעָלֹתֶיהָ שִׁלְחָה, אֶל כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה׃ 5 עַל־כֵּן גָּבְהָא קֹמָתוֹ, מִכֹּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפֹּתָיו וַתֶּאֱרַכְנָה פֹארֹתוֹ (פֹארֹתָיו) מִמַּיִם רַבִּים בְּשַׁלְּחוֹ׃ 6 בִּסְעַפֹּתָיו קִנְנוּ כָּל־עוֹף הַשָּׁמַיִם, וְתַחַת פֹּארֹתָיו יָלְדוּ, כֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּבְצִלּוֹ יֵשְׁבוּ, כֹּל גּוֹיִם רַבִּים׃...

מקום נוסף:

יחזקאל י"ז:  22 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, וְלָקַחְתִּי אָנִי, מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז הָרָמָה וְנָתָתִּי מֵרֹאשׁ יֹנְקוֹתָיו רַךְ אֶקְטֹף, וְשָׁתַלְתִּי אָנִי, עַל הַר־גָּבֹהַ וְתָלוּל׃ 23 בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל אֶשְׁתֳּלֶנּוּ, וְנָשָׂא עָנָף וְעָשָׂה פֶרִי, וְהָיָה לְאֶרֶז אַדִּיר וְשָׁכְנוּ תַחְתָּיו, כֹּל צִפּוֹר כָּל־כָּנָף, בְּצֵל דָּלִיּוֹתָיו תִּשְׁכֹּנָּה׃ 24 וְיָדְעוּ כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה, כִּי אֲנִי יְהוָה הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַ, הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל, הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח, וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי׃

ניתן להבין מכך שהציפורים במשל יכולות לסמל בני אדם שמתברכים לטובה מהמלכות הרוחנית שישוע הביא לעולמינו. ישוע שינה את העולם שלנו, עשה מהפיכה רוחנית שלא הייתה כמוה. במהלך ההיסטוריה אנשים שונים שנכנסו למלכות השמים עשו דברים גדולים לטובת האנושות. הקימו בתי חולים, בתי יתומים, ארגונים גדולים שעוזרים לאחרים (במזון, לבוש, מקלט וכו'...). ישנם מדינות שהאבות המייסדים שלהם היו מאמינים (אזרחי מלכות השמים) שהקימו את המדינה וחוקיה על סמך האמת של דבר אלוהים. עד היום אנשים מושפעים לטובה מהמלכות שישוע הביא לעולם בין שבמודע ובין שלא. גם באופן יותר פרטני כל אחד מאיתנו הוא ברכה אדירה לסובבים אותו (בבית הספר, במקום העבודה, בצבא, למשפחה ולשכנים שלנו).

משל גרגר החרדל באופן אישי

מתי י"א: 11 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם לֹא קָם בִּילוּדֵי אִשָׁה גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וְהַקָּטֹן בְּמַלְכוּת הַשָׁמַיִם יִגְדַּל מִמֶּנּוּ׃ 12 וּמִימֵי יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וְעַד־הֵנָּה מַלְכוּת הַשָׁמַיִם נִתְפְּשָׂה בְיָד חֲזָקָה וְהַמִּתְחַזְּקִים יַחְטְפוּהָ׃

ישוע עורך השוואה בין אדם שזה עתה נכנס למלכות השמים (נולד מלמעלה) לבין יוחנן המטביל. כאשר יוחנן המטביל הוא האדם הכי גדול, מבחינה רוחנית, שנולד. יותר גדול מאברהם, ממשה, מיהושוע בן נון, מאליהו ובעצם מכל גיבורי התנ"ך. למאמין צעיר שזה עתה נולד מלמעלה, תינוק באופן רוחני, יש פוטנציאל רוחני אדיר, גדול יותר מכל האנשים שחיו בתקופה הישנה, לפני קבלת רוח הקודש. כמו אותו גרגר חרדל קטן שבתוכו טמון הפוטנציאל להיות עץ אדיר עד כדי כך שהוא משמש מקור ברכה לאחרים.

השנייה לפטרוס א':  2חֶסֶד וְשָׁלוֹם יִהְיוּ לָכֶם לְמַכְבִּיר בְּדַעַת הָאֱלֹהִים וְיֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ׃ 3 בַּאֲשֶׁר גְּבוּרָתוֹ הָאֱלֹהִית נָתְנָה לָּנוּ אֵת כָּל־צָרְכֵינוּ לַחַיִּים וְלַחֲסִידוּת עַל־יְדֵי דַעַת הַקּוֹרֵא אֹתָנוּ בִּכְבוֹדוֹ וְחֵילוֹ׃ 4 אֲשֶׁר בָּהֶם נָתַן־לָנוּ הַבְטָחוֹת גְּדֹלוֹת מְאֹד וִיקָרוֹת לְמַעַן תִּקְחוּ עַל־יָדָן חֵלֶק בְּטֶבַע אֱלֹהִים לְהִמָּלֵט מִכִּלְיוֹן הַתַּאֲוָה אֲשֶׁר בָּעוֹלָם׃

רומיים ו': 14 כִּי הַחֵטְא לֹא יִשְׂתָּרֵר עוֹד עֲלֵיכֶם מִפְּנֵי שֶׁאֵינְכֶם תַּחַת הַתּוֹרָה כִּי אִם־תַּחַת הֶחָסֶד׃ 15 וְעַתָּה הֲנֶחֱטָא מִפְּנֵי שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ תַּחַת הַתּוֹרָה כִּי אִם־תַּחַת הֶחָסֶד חָלִילָה׃ 16 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי אֲשֶׁר תִּתְּנוּ נַפְשְׁכֶם לוֹ לִהְיוֹת עֲבָדָיו לָסוּר לְמִשְׁמַעְתּוֹ עֲבָדִים אַתֶּם לוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ אִם־לַחֵטְא אֱלֵי־מָוֶת אִם־לַמִּשְׁמַעַת אֱלֵי־צְדָקָה׃ 17 אֲבָל תּוֹדֹת לֵאלֹהִים כִּי־הֱיִיתֶם עַבְדֵי הַחֵטְא וְאַחַר שְׁמַעְתֶּם בְּכָל־לְבַבְכֶם לְצוּרַת הַלֶּקַח אֲשֶׁר חֻנַּכְתֶּם בָּהּ׃ 18 שֻׁחֲרַרְתֶּם מִידֵי הַחֵטְא לָכֵן הִשְׁתַּעְבַּדְתֶּם לַצְּדָקָה׃

אלה היו רק מספר דוגמאות להמחיש את הפוטנציאל הרוחני שיש בכל אחד מאיתנו לעבוד את אלוהים ברמה הגבוהה ביותר.

יוחנן ד': 23 אוּלָם תָּבוֹא שָׁעָה וְעַתָּה הִיא אֲשֶׁר עֹבְדֵי אֵל הָאֲמִתִּים יִשְׁתַּחֲווּ לָאָב בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת כִּי בְּמִשְׁתַּחֲוִים כָּאֵלֶה חָפֵץ הָאָב׃ 24 הָאֱלֹהִים רוּחַ הוּא וְהַמִּשְׁתַּחֲוִים לוֹ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּחֲוֹת בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת׃

יוחנן ז': 38 הַמַּאֲמִין בִּי כִּדְבַר הַכָּתוּב מִבִּטְנוֹ יִנְהֲרוּ נַהֲרֵי מַיִם חַיִּים׃ 39 וְזֹאת אָמַר עַל־הָרוּחַ אֲשֶׁר יִקָּחֻהוּ הַמַּאֲמִינִים בּוֹ כִּי לֹא־נִתַּן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּטֶרֶם נִתְפָּאֵר יֵשׁוּעַ׃

הציפורים בהקשר זה יכולות לסמל אנשים שונים שמתברכים מאיתנו (בעקבות השינוי האדיר שאלוהים עשה וממשיך לעשות בליבנו). אפשרות נוספת היא שהן מסמלות מאמינים אחרים שאנחנו מקור ברכה ועידוד עבורם כך שאנחנו מקניאים אותם, לטובה, להתמסר יותר ויותר לאלוהים.

מתי ה': 16 כֵּן יָאֵר אוֹרְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי הָאָדָם לְמַעַן יִרְאוּ מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וְשִׁבְּחוּ אֶת־אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמָיִם׃

צורת ההסתכלות השלילית לפירוש המשל:
המפרשים באופן שלילי רואים את המשל כאזהרה או גילוי עתידי לגבי התפתחותה של בשורת מלכות השמים כאן בארץ. להבנתם, ההתפתחות של גרגר החרדל לעץ מסמלת משהו לא טיבעי, משהו שיצא מהפרופורציה שאלוהים תיכנן עבורו (חרדל גדל לשיח גדול, לא לעץ שמקננות בו ציפורים). עקב כך גם את הציפורים מפרשים באופן שלילי, כמשהו שנכנס לעץ בעקבות הגדילה הלא טבעית שלו, בדומה למשמעות שלהן במשל הזורע שם הציפורים מייצגות את השטן והשדים. להבנתם של אלה שמפרשים כך את המשל הדבר יכול להתאים לקהילות ענק של אלפי ועשרות אלפי אנשים. בכדי שקהילה תגיע לממדים שכאלה עליה למשוך אנשים ע"י מסרים שהם נעימים לשומעים ומוצאים חן בעיני בני אדם (שעשועי אוזניים), למשוך אנשים עם מוסיקה/פעילויות שונות ולא עם האמת של דבר אלוהים, לקבל חטאים מסוגים שונים ולהתפשר על הסטנדרטים של דבר אלוהים. במילים אחרות הקהילות הללו הרחיבו את הפתח הצר ואת הדרך הצרה וע"י כך הן גדלות באופן מספרי מעבר לממדים שאלוהים תיכנן (מעט אנשים יחסית אבל ששייכים אליו באמת). בקהילות כאלה נכנסים מורי שקר, השטן והשדים שלו ומטעים עוד יותר את האנשים שמתאספים שם (הציפורים). אוסיף שיש כאלה שרואים את זה גם בהקשר רחב יותר מאשר קהילות מקומיות, הם רואים את כל העולם הנוצרי על רוב זרמיו שסטו מהאמת כיציאה מהפרופורציה שאלוהים תיכנן. רבים האנשים בעולם שמשייכים את עצמם לישוע (קרואים בשם נוצרים) אך בפועל לא נולדו מלמעלה ולכן לא שייכים אליו באמת. לדוגמא הזרם הקתולי, אחד הזרמים הגדולים, אולי הכי גדול בעולם הנוצרי, שמשתייכים אליו כמות אדירה של אנשים ברחבי העולם.
להבנתי, צורת ההסתכלות השלילית (למרות נכונותה הרוחנית) איננה מה שישוע מלמד במשל זה ובמשל העוקב אחריו (משל השאור, שגם לו מייחסים פרשנות שלילית).