משל זוני השדה/החיטה והזונין

משל זוני השדה/החיטה והזונין מופיע רק בבשורת מתי והוא אחד מבין שני המשלים היחידים שיש לנו את פירושם כתוב בצורה מלאה (משל הזורע ומשל זוני השדה/החיטה והזונין). המשל מסופר במעמד סדרת המשלים שישוע נשא באזור ים הכינרת. לאחר שישוע שלח את העם ושב לביתו הוא מספר את פרוש המשל לתלמידיו.

באופן כללי

המסר העיקרי של המשל הוא שבני האדם בעולם מתחלקים לשתי קבוצות בלבד- חִטִּים (בני הטוב) או זּוּנִין (בני הרע). שתי הקבוצות הללו יחיו זו לצד זו בעולם הזה עד הקץ ורק אז אלוהים יעשה הפרדה בניהם, רק אז הצדק המלא שלו יראה. בנוסף, מודגשת הסבלנות האדירה של אלוהים, הוא לא שופט את העולם בצדקה עכשיו, אלא רק בקץ (הקציר). הוא נותן לבני האדם עוד זמן לשוב בתשובה ולהאמין בישוע בכדי שיהיו אתו לנצח.

מתי י"ג: 24 וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם מָשָׁל אַחֵר וַיּאֹמַר מַלְכוּת הַשָׁמַיִם דּוֹמָה לְאָדָם אֲשֶׁר זָרַע זֶרַע טוֹב בְּשָׂדֵהוּ׃ 25 וַיְהִי בִּהְיוֹת הָאֲנָשִׁים יְשֵׁנִים וַיָּבֹא אֹיְבוֹ וַיִּזְרַע זוּנִין (עשב רע) בֵּין הַחִטִּים וַיֵּלֶךְ לוֹ׃ 26 וְכַאֲשֶׁר פָּרַח הַדֶּשֶׁא וַיַּעַשׂ פֶּרִי וַיֵּרָאוּ גַּם־הַזּוּנִין׃ 27 וַיִּגְשׁוּ עַבְדֵי בַעַל־הַבַּיִת וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנֵינוּ הֲלֹא־זֶרַע טוֹב זָרַעְתָּ בְשָׂדֶךָ וּמֵאַיִן לוֹ הַזּוּנִין׃ 28 וַיּאֹמֶר לָהֶם אִישׁ אֹיֵב עָשָׂה זֹאת וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הָעֲבָדִים הֲתַחְפֹּץ כִּי־נֵלֵךְ וּנְלַקֵּט אֹתָם׃ 29 וַיֹּאמֶר לֹא פֶּן־תְּלַקְּטוּ אֶת־הַזּוּנִין וְשֵׁרַשְׁתֶּם גַּם אֶת־הַחִטִּים׃ 30 הַנִּיחוּ אֹתָם וְיִגְדְּלוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד עַד־הַקָּצִיר וְהָיָה בְּעֵת הַקָּצִיר וְאָמַרְתִּי לַקּוֹצְרִים לַקְּטוּ בָרִאשׁוֹנָה אֶת־הַזּוּנִין וְאִגְדוּ אֹתָם אֲגֻדּוֹת לְשָׂרְפָם וְאֵת הַחִטִּים אִסְפוּ לְאוֹצָרִי׃

פירוש

הַזּוֹרֵעַ - מסמל את ישוע המשיח.

מתי י"ג (הפרוש): 36 אָז שִׁלַּח יֵשׁוּעַ אֶת־הֲמוֹן הָעָם וַיָּבֹא הַבָּיְתָה וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ בָּאֶר־נָא לָנוּ אֶת־מְשַׁל זוּנֵי הַשָּׂדֶה׃ 37 וַיַּעַן וַיּאֹמֶר אֲלֵיהֶם הַזּוֹרֵעַ אֶת־הַזֶּרַע הַטּוֹב הוּא בֶּן־הָאָדָם׃

'בן האדם' הוא כינוי בו ישוע מכנה את עצמו בעקבות המוכנות שלו לבוא לכאן וממש להיות בשר ודם כמונו (הכינוי הזה מוזכר פעמים רבות בבשורות). ישוע היה בן אדם בכל מובן המילה, עם כל המגבלות האנושיות שלנו. כל מי שקורא את הבשורות רואה שישוע גדל והתפתח באופן פיסי מתינוק לאדם בוגר, הוא היה רעב וצמא, נזקק לשינה, היה בעל רגשות, היה צריך ללכת ברגל בכדי להגיע למקומות, כאשר היכו אותו כאב לו, כאשר דקרו אותו דימם, כאשר הוא היה בלחץ הוא הזיע. ישוע לא התחפש לבן אדם. הוא ממש היה בן אדם כמונו, הייתה לו נפש עם רצון משלה והוא היה צריך להתכחש יום יום לנפשו בכדי לעשות את רצון אביו. התואר, בן האדם, שאותו הוא קיבל עקב מוכנותו להיכנס לעולמינו ולהושיע אותנו יישאר אתו ולכבודו לנצח.

פיליפים ב': 5 כִּי יְהִי לְבַבְכֶם כִּלְבַב הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ׃ 6 אֲשֶׁר אַף כִּי־הָיָה בִּדְמוּת הָאֱלֹהִים לֹא־חָשַׁב לוֹ לְשָׁלָל הֱיוֹתוֹ שָׁוֶה לֵאלֹהִים׃ 7 כִּי אִם־הִפְשִׁיט אֶת־עַצְמוֹ וַיִּלְבַּשׁ דְּמוּת עֶבֶד וַיְהִי דוֹמֶה לִבְנֵי אָדָם וַיִּמָּצֵא בִתְכוּנָתוֹ כְּבֶן אָדָם׃ 8 וַיַּשְׁפֵּל אֶת־נַפְשׁוֹ וַיִּכָּנַע עַד־מָוֶת עַד־מִיתַת הַצְּלִיבָה׃

אל העברים ד': 14 וְעַתָּה בִּהְיוֹת־לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל נַעֲלֶה מְאֹד אֲשֶׁר עָבַר אֶת־הַשָּׁמָיִם יֵשׁוּעַ בֶּן־הָאֱלֹהִים נַחֲזִיקָה בְּהוֹדָאַת אֱמוּנָתֵנוּ׃ 15 כִּי אֵין לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל אֲשֶׁר לֹא־יוּכַל לְהִצְטָעֵר בְּחֳלָיֵינוּ כִּי אִם־מִתְנַסֶּה בַכֹּל כָּמוֹנוּ וּבְלִי־חֵטְא׃ 16 עַל־כֵּן נִקְרְבָה בְּבִטָּחוֹן לִפְנֵי כִּסֵּא הֶחָסֶד לָשֵׂאת רַחֲמִים וְלִמְצֹא חֶסֶד לְעֶזְרָה בְּעִתָּהּ׃

הַשָּׂדֶה - מסמל את העולם (לא את הקהילה!).

מתי י"ג (הפרוש): 38 וְהַשָּׂדֶה הוּא הָעוֹלָם וְהַזֶּרַע הַטּוֹב בְּנֵי הַמַּלְכוּת הֵם וְהַזּוּנִין בְּנֵי הָרַע הֵמָּה:

זמן קצר מבריאת העולם, לאחר שאדם וחווה נפלו בחטא, בני האדם (היראים את אלוהים) נאחזו בהבטחה על אותו אחד שעתיד לבוא ולפתור את בעיית החטא, להסיר את הקללה, להחזיר אותנו אל אלוהים. אני מבין שפעולת הזריעה של הזורע במשל מסמלת בדיוק את זה. ישוע פתר את בעיית החטא בעולם, החוב שולם במלואו. הוא הפר את פעולת השטן שהפיל את אדם וחווה, ואת כל יתר האנושות, בחטא שמפריד אותם מהבורא. כל אדם מאז יכול לקבל את ישוע כמושיע ולשוב אל אלוהים.

בראשית ג': 14 וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֱלֹהִים אֶל־הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת, אָרוּר אַתָּה מִכָּל־הַבְּהֵמָה, וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל־גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל־יְמֵי חַיֶּיךָ׃ 15 ְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב׃ 16 אֶל־הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ, בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל־אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא יִמְשָׁל־בָּךְ׃ 17 וּלְאָדָם אָמַר, כִּי־שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל מִן־הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר, לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃ 18 ְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת־עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה׃ 19 בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל־הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי־עָפָר אַתָּה, וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב׃

הראשונה ליוחנן ג': 8 וְהַחֹטֵא מִן־הַשָּׂטָן הוּא כִּי הַשָּׂטָן רִאשׁוֹן לַחֹטְאִים וּבַעֲבוּר זֹאת נִגְלָה בֶן־הָאֱלֹהִים לְהָפֵר אֶת־פְּעֻלּוֹת הַשָּׂטָן׃ (שימו לב שכתוב פעולות-ברבים, להבנתי הפעולה המרכזית היא ההפלה של כל האנושות בחטא שמפריד אותם מאלוהים).

אל העברים ב': 14 וְיַעַן כִּי הַיְלָדִים כֻּלָּם יַחְדָּו  בָּשָׂר וָדָם אַף־הוּא לָבַשׁ בָּשָׂר וָדָם כְּמוֹהֶם לְמַעַן אֲשֶׁר יְבַטֵּל עַל־יְדֵי הַמָּוֶת אֵת אֲשֶׁר־לוֹ מֶמְשֶׁלֶת הַמָּוֶת הוּא הַשָׂטָן׃ 15 וּלְהַתִּיר כָּל־אֵלֶּה אֲשֶׁר מֵאֵימַת הַמָּוֶת הָיוּ נְתֻנִים לְעַבְדוּת כָּל־יְמֵי חַיֵּיהֶם׃

רומיים ה': 17 כִּי אִם־בְּפֶשַׁע הָאֶחָד מָלַךְ הַמָּוֶת עַל־יְדֵי הָאֶחָד אַף כִּי־מְקַבְּלֵי שִׁפְעַת הַחֶסֶד וּמַתְּנַת הַצְּדָקָה יִמְלְכוּ בַחַיִּים עַל־יְדֵי הָאֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃ 18 לָכֵן כַּאֲשֶׁר בְּפֶשַׁע אֶחָד נֶאְשְׁמוּ כָּל־בְּנֵי־אָדָם כֵּן בִּזְכוּת אַחַת יִזְכּוּ כָל־בְּנֵי־אָדָם לַחַיִּים׃ 19 כִּי כַּאֲשֶׁר בִּמְרִי הָאָדָם הָאֶחָד הָיוּ הָרַבִּים לְחַטָּאִים כֵּן בְּמִשְׁמַעַת הָאֶחָד יִהְיוּ הָרַבִּים לְצַדִּיקִים׃

הָאֹיֵב – מסמל את השטן.

מתי י"ג (הפרוש): 39 וְהָאֹיֵב אֲשֶׁר זְרָעָם (את הזונין) הוּא הַשָּׂטָן וְהַקָּצִיר הוּא קֵץ הָעוֹלָם וְהַקֹּצְרִים הֵם הַמַּלְאָכִים׃

השטן שטבעו מושחת לגמרי – רוע טהור, הוא האויב של אלוהים ושלנו המאמינים ששייכים לישוע. למרות הישועה מהחטא שישוע הביא לעולמינו (השדה נזרע), למרות שהשטן וכל השדים שלו הובסו על הצלב, הוא עדיין נלחם בכל כוחו על נפשות בני האדם. השטן והשדים שלו אבודים לנצח, ומטרתו היא שכמה שיותר בני אדם יושלכו לאש הגיהינום אתו, ולא יקבלו את הישועה שהמשיח סיפק להם. במשל ישוע ממחיש שלמרות שהוא זרע את זרע הטוב בשדה (למרות הישועה שהוא הביא לעולם, הפתרון לבעיית החטא), האויב מצליח לחבל ולהרוס במידה מסוימת את מה שהוא זרע בשדה, בעולם (השטן ממשיך להדיח בני אדם ולהרחיק אותם מהאמת, מאלוהים – מישוע המשיח). האמת העצובה היא, שרוב בני האדם במשך הדורות לא מאמינים בישוע, לא מוכנים לעזוב את החטא והולכים אחרי שקריו של השטן.

התגלות י"ב: 9 וַיֻּשְׁלַךְ הַתַּנִּין הַגָּדוֹל הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמוֹ מַלְשִׁין וְשָׂטָן הַמַּדִּיחַ תֵּבֵל כֻּלָּהּ הוּא הֻשְׁלַךְ אָרְצָה וּמַלְאָכָיו עִמּוֹ הֻשְׁלָכוּ׃

שנייה לקורינתיים ד': 3 וְאִם־נֶעֱלָמָה בְּשׂוֹרָתֵנוּ נֶעֱלָמָה הִיא מִן־הָאֹבְדִים׃ 4 אֲשֶׁר אֵל הָעוֹלָם הַזֶּה עִוֵּר בָּהֶם אֶת־מַחְשְׁבוֹת חַסְרֵי הָאֱמוּנָה לְבִלְתִּי זְרֹחַ לָהֶם נֹגַהּ בְּשׂוֹרַת כְּבוֹד הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא צֶלֶם הָאֱלֹהִים׃

בהקשר לכך הוסיף בקצרה שלא רק בעקבות שקריו וכוחו של השטן בני האדם לא מקבלים את ישוע. גם להם יש חלק אקטיבי בזה, הם אוהבים את החטא, את ההנאה שהוא גורם להם ובוחרים לעשות אותו.

יוחנן ג': 19 וְזֶה הוּא הַדִּין כִּי הָאוֹר בָּא אֶל־הָעוֹלָם וּבְנֵי הָאָדָם אָהֲבוּ הַחשֶׁךְ יוֹתֵר מִן־הָאוֹר כִּי רָעִים מַעֲשֵׁיהֶם׃ 20 כִּי כָל־פֹּעֵל עַוְלָה שֹׂנֵא אֶת־הָאוֹר וְלֹא יָבֹא לָאוֹר פֶּן־יִוָּכַח עַל־מַעֲשָׂיו׃ 21 אֲבָל עֹשֵׂה הָאֱמֶת יָבֹא לָאוֹר לְמַעַן יִגָּלוּ מַעֲשָׂיו כִּי נַעֲשׂוֹּ בֵּאלֹהִים׃

רומיים א': 19 יַעַן אֲשֶׁר דַּעַת הָאֱלֹהִים גְּלוּיָה בְקִרְבָּם כִּי הָאֱלֹהִים גִּלָּה לָהֶם׃ 20 כִּי מַהוּתוֹ הַנַּעֲלָמָה הִיא כֹּחוֹ תִּוָּדַע בְּמַעֲשָׂיו וְתֵרָאֶה בָהֶם גְּבוּרָתוֹ הַנִּצְחִית וֵאלָהוּתוֹ מֵעֵת נִבְרָא הָעוֹלָם עַד־אֲשֶׁר אֵין לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה לְהִתְנַצֵּל׃ 21 כִּי הִכִּירוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וְלֹא־כִבְּדֻהוּ כֵאלֹהִים וְגַם־לֹא הוֹדוּ לוֹ כִּי אִם־הָלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם וַיֶּחְשַׁךְ לִבָּם הַנִּבְעָר׃ 22 וּבְאָמְרָם חֲכָמִים אֲנָחְנוּ הָיוּ לִכְסִילִים׃ 23 וַיָּמִירוּ אֶת־כְּבוֹד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הוּא חַי וְקַיָּם בִּדְמוּת צֶלֶם אָדָם אֲשֶׁר הוּא כָלֶה וְהוֹלֵךְ צֶלֶם כָּל־עוֹף וְהוֹלֵךְ עַל־אַרְבַּע וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה׃ 24 עַל־כֵּן גַּם־הָאֱלֹהִים נְתָנָם לַטֻּמְאָה בְּתַאֲוֹת לִבָּם לְנַבֵּל גְּוִיּוֹתֵיהֶם אִישׁ בְּרֵעֵהוּ׃ 25 אֲשֶׁר הֵמִירוּ אֲמִתּוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים בַּשָּׁקֶר וַיְכַבְּדוּ אֶת־הַבְּרִיָּה לְעָבְדָהּ תַּחַת בֹּרְאָהּ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָמִים אָמֵן׃ 26 בַּעֲבוּר זֹאת נְתָנָם הָאֱלֹהִים לְתַאֲוֹת בּוּשָׁה כִּי־נְשֵׁיהֶם הֶחֱלִיפוּ אֶת־דֶּרֶךְ אֶרֶץ בְּשֶׁלּא כְּדֶרֶךְ אָרֶץ׃ 27 וְכֵן גַּם־הַזְּכָרִים עָזְבוּ דֶרֶךְ גֶּבֶר בְּאִשָּׁה וַיֵּחַמּוּ זֶה בָזֶה בְּתַאֲוָתָם וַיַּעֲשׂוּ תוֹעֵבָה זָכָר עִם־זָכָר וַיִּקְחוּ שְׂכַר מְשׁוּבָתָם הָרָאוּי לָהֶם בְּעֶצֶם גּוּפָם׃ 28 וְכַאֲשֶׁר מָאֲסוּ דַּעַת אֱלֹהִים נְתָנָם הָאֱלֹהִים בִּידֵי דֵעָה נִמְאָסָה לַעֲשׂוֹת אֵת אֲשֶׁר־לֹא יֵעָשֶׂה׃ 29 וַיִּרֶב בְּקִרְבָּם כָּל־חָמָס זְנוּת וָרֶשַׁע בֶּצַע וָאָוֶן וַיִּמָּלְאוּ קִנְאָה וָרֶצַח וּמְרִיבָה וּמִרְמָה וְתַהְפֻּכוֹת׃ 30 הֹלְכֵי רָכִיל וּמַלְשִׁינִים שׂנְאֵי אֱלֹהִים וְגֵאִים וְזֵדִים וּמִתְהֹלֲלִים וְחשְׁבֵי אָוֶן וְלֹא שֹׁמְעִים בְּקוֹל אֲבוֹתָם׃ 31 נִבְעָרִים מִדַּעַת וּבֹגְדִים אַכְזָרִים נֹטְרֵי שִׂנְאָה וְלֹא רַחֲמָנִים׃ 32 יוֹדְעִים הֵמָּה אֶת־מִשְׁפַּט אֱלֹהִים כִּי־עֹשֵׂי אֵלֶּה בְּנֵי־מָוֶת הֵם וְלֹא לְבַד שֶׁיַּעֲשׂוּ אֶת־אֵלֶּה כִּי גַם־רוֹצִים בְּעֹשֵׂיהֶם׃

בקץ, אנו קוראים אמת מדהימה, אלוהים בעצמו ישלח לבני האדם רוח שקר בגלל שהם לא אוהבים את האמת ולא רוצים להיוושע מהחטא. הפסוקים הבאים, לדעתי, הם בין המפחידים ביותר שיש בכתבי הקודש. אלוהים החליט שהוא מוותר על אנשים ומחזק את בחירה שלהם בחטא, עקב ליבם הקשה שממאן לשוב (הם אשמים במצב אליו הם הגיעו). אלוהים אומר כאן במילים אחרות: "אתם לא רוצים את האמת אז קחו את השקר עם כל התוצאות שלו". (מקרה דומה באופן פרטני בנוגע למלך אחאב, מלכים א' כ"ב 13-23, דברי הימים ב' י"ח 12-22).

שנייה לתסלוניקים ב': 7 כִּי סוֹד הָרֶשַׁע כְּבָר הֵחֵלָּה פְעֻלָּתוֹ רַק שֶׁיּוּסַר מִתָּוֶךְ הַמֹּנֵעַ עַד־כֹּה׃ 8 וְאָז יִגָּלֶה הָרָשָׁע אֲשֶׁר יְמִיתֶנּוּ הָאָדוֹן בְּרוּחַ שְׂפָתָיו וְיַשְׁבִּיתֶנּוּ בְּהוֹפָעַת בִּיאָתוֹ׃ 9 אֵת אֲשֶׁר יָבוֹא כְּפִי פְּעֻלַּת הַשָׂטָן בְּרָב־כֹּחַ וּבְאֹתוֹת וּבְמוֹפְתֵי שָׁקֶר׃ 10 וּבְכָל־מִרְמַת אָוֶן בָּאֹבְדִים תַּחַת אֲשֶׁר לֹא קִבְּלוּ אֶת־אַהֲבַת הָאֱמֶת לְהִוָּשֵׁעַ׃ 11 וּבַעֲבוּר זֹאת יְשַׁלַּח לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדּוּחֵי שָׁוְא לְהַאֲמִין בַּשָּׁקֶר׃ 12 לְמַעַן יִדּוֹנוּ כָּל־אֲשֶׁר לֹא־הֶאֱמִינוּ בָאֱמֶת וְרָצוּ בָּעַוְלָה׃

הַחִטִּים והַזּוּנִין - מסמלים שתי קבוצות אליהם משתייכים כל האנשים בעולם (בשדה), אין קבוצה שלישית להשתייך אליה. או שאדם הוא חיטה או שהוא עשב רע – זונין:

מתי י"ג (הפרוש): 38 וְהַשָּׂדֶה הוּא הָעוֹלָם וְהַזֶּרַע הַטּוֹב בְּנֵי הַמַּלְכוּת הֵם וְהַזּוּנִין בְּנֵי הָרַע הֵמָּה:

הַחִטִּים (הַזֶּרַע הַטּוֹב) - מסמלים את כל בני האדם שקיבלו את ישוע כמושיע שלהם, שקיבלו החלטה ועזבו את חיי החטא (שבו בתשובה). ישוע, שרואה לב כנה לפניו, שרוצה להפסיק עם החטא ולשוב אליו, נותן לאותו אדם את מתנת רוח הקודש. הוא מוליד אותו מלמעלה, האדם הזה עכשיו הופך לבריאה חדשה, אזרח של מלכות השמיים, חטאיו נסלחים כלא היו והוא מוצדק לפני אלוהים בצדקתו של ישוע. מעכשיו אותו אדם חי חיים קדושים, עושה את רצון אלוהים, גדל בפירות הרוח ומביא לו כבוד בעצם חייו. בכתובים לקבוצת החיטה יש שמות נרדפים, הם נקראים גם: הַקְּדוֹשִׁים, הַצַּדִּיקִים, בְּנֵי הָאוֹר, בְנֵי הַיּוֹם, בְּנֵי הַמַּלְכוּת, בְנֵי אֱלֹהִים, הַקְּהִילָּה, אֲבָנִים חַיּוֹת, הַכַּלָּה, הַנּוֹשָׁעִים, הַנִּבְחָרִים, בְּנֵי הַתְּקוּמָה, כְּבָשִׂים... ועוד שמות נוספים.

ראשונה לקורינתים ו': 9 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי הָרְשָׁעִים לֹא יִירְשׁוּ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אַל־תַּשִּׂיאוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם לֹא הַזֹּנִים לֹא עֹבְדֵי אֱלִילִים לֹא הַמְנָאֲפִים וְלֹא הַקְּדֵשִׁים וְלֹא הַשֹּׁכְבִים אֶת־זָכָר׃ 10 לֹא הַגַּנָּבִים וְלֹא־בֹצְעֵי בֶצַע לֹא הַסֹּבְאִים וְלֹא הַמְגַדְּפִים וְלֹא הַגַּזְלָנִים כָּל־אֵלֶּה לֹא יִירְשׁוּ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃ 11 וְכָאֵלֶּה לְפָנִים הָיוּ מִקְצָתְכֶם אֲבָל רֻחַצְתֶּם אֲבָל קֻדַּשְׁתֶּם אֲבָל הָצְדַקְתֶּם בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ וּבְרוּחַ אֱלֹהֵינוּ׃

קולוסים א': 12 וְלָתֵת תּוֹדָה לְאָבִינוּ הַמְזַכֶּה אֹתָנוּ בְּחֵלֶק נַחֲלַת הַקְּדשִׁים בָּאוֹר׃ 13 אֲשֶׁר הוּא חִלְּצָנוּ מִמֶּמְשֶׁלֶת הַחשֶׁךְ וְהֶעֱבִירָנוּ לְמַלְכוּת בֶּן־אַהֲבָתוֹ׃ 14 אֲשֶׁר יֶשׁ־לָנוּ בּוֹ הַפִּדְיוֹן בְּדָמוֹ סְלִיחַת הַחֲטָאִים׃

יוחנן א': 9 הָאוֹר הָאֲמִתִּי הַמֵּאִיר לְכָל־אָדָם אֲשֶׁר בָא אֶל־הָעוֹלָם׃ 10 בָּעוֹלָם הָיָה וְעַל־יָדוֹ נִהְיָה הָעוֹלָם וְהָעוֹלָם לֹא יְדָעוֹ׃ 11 הוּא בָא בְּשֶׁלּוֹ וַאֲשֶׁר־הֵמָּה לוֹ לֹא קִבְּלֻהוּ׃ 12 וְהַמְקַבְּלִים אֹתוֹ הַמַּאֲמִינִים בִּשְׁמוֹ נָתַן־עֹז לָמוֹ לִהְיוֹת בָּנִים לֵאלֹהִים׃ 13 אֲשֶׁר לֹא מִדָּם וְלֹא מֵחֵפֶץ הַבָּשָׂר אַף לֹא־מֵחֵפֶץ גֶּבֶר נוֹלָדוּ כִּי אִם־מֵאֱלֹהִים׃

ראשונה לתסלוניקים ה': 5 אַתֶּם כֻּלְּכֶם בְּנֵי הָאוֹר וּבְנֵי הַיּוֹם לֹא בְנֵי־הַלַּיְלָה אֲנַחְנוּ וְלֹא בְּנֵי הַחשֶׁךְ׃

פיליפים ג': 20 כִּי אֶזְרָחוּתֵנוּ בַּשָּׁמַיִם הִיא וּמִשָּׁם מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לְמוֹשִׁיעֵנוּ אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃

הַזּוּנִין - מסמל כל אדם שהחטא הוא חלק בלתי נפרד מחייו, כל אדם שלא שב אל אלוהים. מדובר כאן על כל האנשים שלא קיבלו את ישוע כמושיע שלהם והם עדיין חיים בחטא. דבר אלוהים מאוד ברור בנושא שבכל אדם יש חטא וכולם חוטאים, אין אחד שלא צריך את ישוע. כולנו, בלי יוצא מהכלל, התחלנו את החיים במצב של מוות באופן רוחני עד ששבנו אל ישוע. כל מי שמתעלם מאלוהים, לא מאמין בישוע, חי להגשים את עצמו ומטרותיו, חי להנות ממה שיש לעולם להציע, חי לעשות את רצונו שלו הוא בפועל עבד של החטא. בין שהוא יודע זאת ובין שלא, הוא הולך אחרי השטן ומאמין לשקריו, הוא נשאר במצב של מוות רוחני, אשם לפני אלוהים. גם לקבוצה זו יש מספר שמות נרדפים בכתובים: הָרְשָׁעִים, רִשְׁעֵי־אֶרֶץ, בְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה,  בְּנֵי הָרַע, בְנֵי הַשָּׂטָן, הָאֹבְדִים, בְּנֵי הַחשֶׁךְ, בְנֵי־הַלַּיְלָה, אַנְשֵׁי רֶשַׁע, פֹּעֲלֵי הָאָוֶן, חַטָּאִים, זְאֵבִים ... ועוד שמות נוספים.

בראשית ח': 21 וַיָּרַח יְהוָה אֶת־רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־לִבּוֹ, לֹא־אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת־הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא־אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת־כָּל־חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי׃

ירמיהו י"ז: 9 עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא מִי יֵדָעֶנּוּ׃ 10 אֲנִי יְהוָה חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וְלָתֵת לְאִישׁ כְּדַרְכּוֹ (כִּדְרָכָיו), כִּפְרִי מַעֲלָלָיו׃

קהלת ט': 3 זֶה רָע, בְּכֹל אֲשֶׁר־נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי־מִקְרֶה אֶחָד לַכֹּל וְגַם לֵב בְּנֵי־הָאָדָם מָלֵא־רָע וְהוֹלֵלוֹת בִּלְבָבָם בְּחַיֵּיהֶם, וְאַחֲרָיו אֶל־הַמֵּתִים׃

משלי כ': 9 מִי־יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי טָהַרְתִּי, מֵחַטָּאתִי׃

רומיים ג': 23 כִּי־כֻלָּם חָטָאוּ וְחַסְרֵי־כְבוֹד אֱלֹהִים הֵמָּה׃

הַקֹּצְרִים/עַבְדֵי בַעַל־הַבַּיִת - מסמלים את המלאכים. למרות שישוע בפרושו למשל מדבר רק על הקוצרים לדעתי זה ברור שהם והעבדים מסמלים את אותו הדבר.

מתי י"ג (הפרוש): 39 וְהָאֹיֵב אֲשֶׁר זְרָעָם הוּא הַשָּׂטָן וְהַקָּצִיר הוּא קֵץ הָעוֹלָם וְהַקֹּצְרִים הֵם הַמַּלְאָכִים׃

לאחר שהצמחים החלו לגדול העבדים שמים לב שיש זונין בשדה, הם אינם מבינים כיצד נכנס זונין לשדה שנזרע בו חיטה. בעל השדה מסביר להם שהאויב שלו עשה זאת והם ישר שואלים האם אתה מעוניין שנבצע עכשיו הפרדה בין החיטה והזונין.

מתי י"ג (המשל)׃ 26 וְכַאֲשֶׁר פָּרַח הַדֶּשֶׁא וַיַּעַשׂ פֶּרִי וַיֵּרָאוּ גַּם־הַזּוּנִין׃ 27 וַיִּגְשׁוּ עַבְדֵי בַעַל־הַבַּיִת וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנֵינוּ הֲלֹא־זֶרַע טוֹב זָרַעְתָּ בְשָׂדֶךָ וּמֵאַיִן לוֹ הַזּוּנִין׃ 28 וַיּאֹמֶר לָהֶם אִישׁ אֹיֵב עָשָׂה זֹאת וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הָעֲבָדִים הֲתַחְפֹּץ כִּי־נֵלֵךְ וּנְלַקֵּט אֹתָם׃

על המלאכים כתוב לנו בכתבי הקודש שהם משרתים נאמנים מאין כמוהם, מבצעים את תפקידם במהירות אדירה ובצורה הטובה ביותר. הם לא פועלים על דעת עצמם או משרתים את אלוהים לפי מה שנראה להם שהוא צריך, אלא הם מחכים לשמוע ממנו מה לעשות ורק אז הם פועלים.

תהילים ק"ד: 4 עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו, אֵשׁ לֹהֵט׃

אל העברים א': 14 (המלאכים) הֲלֹא כֻלָּם רוּחוֹת הַשָּׁרֵת הֵמָּה שְׁלוּחִים לְעֶזְרָה בְּעַד הַבָּאִים לָרֶשֶׁת אֶת־הַיְשׁוּעָה׃

במשל המלאכים שואלים האם לבצע הפרדה בין האנשים הרשעים (שלא קיבלו את ישוע ולא מאמינים בו) לבין אלה שכן קיבלו אותו ונושעו. לשאלה של המלאכים יש תקדים, בעבר בתקופת יחזקאל הנביא המלאכים ביצעו הפרדה כזאת בעם ישראל. בספר יחזקאל פרקים ח'-ט' אלוהים לוקח את יחזקאל (שנמצא בגלות) ומראה לו מה מתרחש בממלכת יהודה. אלוהים מראה לו שהעם עובד אלילים בצורה הכי מבזה שיכולה להיות ולא נותר אלא להשמיד אותם. במקרה הזה נשלחים קבוצת מלאכים עם כלי נשק במטרה להשחית את כל האנשים שעובדים אלילים. לאותם מלאכים נאמר לא לרחם על אף אדם מלבד אלה (המעטים) שמסומנים כשייכים לאלוהים. המלאכים מתחילים את הטיהור מהאנשים שנמצאים בבית המקדש וממשיכים הלאה לאנשים בעיר.

יחזקאל ט': 1 וַיִּקְרָא בְאָזְנַי, קוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר, קָרְבוּ פְּקֻדּוֹת הָעִיר וְאִישׁ כְּלִי מַשְׁחֵתוֹ בְּיָדוֹ׃ 2 וְהִנֵּה שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים בָּאִים מִדֶּרֶךְ־שַׁעַר הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר מָפְנֶה צָפוֹנָה, וְאִישׁ כְּלִי מַפָּצוֹ בְּיָדוֹ, וְאִישׁ־אֶחָד בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים, וְקֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ, אֵצֶל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת׃ 3 וּכְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, נַעֲלָה מֵעַל הַכְּרוּב אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו, אֶל מִפְתַּן הַבָּיִת וַיִּקְרָא, אֶל־הָאִישׁ הַלָּבֻשׁ הַבַּדִּים, אֲשֶׁר קֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו׃ 4 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלוֹ (אֵלָיו), עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר, בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְהִתְוִיתָ תָּו עַל־מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים, הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים, עַל כָּל־הַתּוֹעֵבוֹת, הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ׃ 5 וּלְאֵלֶּה אָמַר בְּאָזְנַי, עִבְרוּ בָעִיר אַחֲרָיו וְהַכּוּ עַל־ (אַל־) תָּחֹס עֵינֵיכֶם (עֵינְכֶם) וְאַל־תַּחְמֹלוּ׃ 6 זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית, וְעַל־כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־עָלָיו הַתָּו אַל־תִּגַּשׁוּ, וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ וַיָּחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת׃ 7 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם טַמְּאוּ אֶת־הַבַּיִת, וּמַלְאוּ אֶת־הַחֲצֵרוֹת חֲלָלִים צֵאוּ וְיָצְאוּ וְהִכּוּ בָעִיר׃

נחזור למשל, שם בעל השדה אומר לעבדים לא לבצע את הפרדה בין החיטה לזונין, לפחות כרגע. הוא ממשיך ומסביר להם שאם הם יבצעו עכשיו את ההפרדה הם עלולים לפגוע בטעות גם בחיטה. מתחת לאדמה השורשים של החיטה ושל הזונין סבוכים אחד בשני ובמהלך עקירת זונין הם עלולים בטעות לעקור ביחד איתו גם חיטה. לכן צריך להמתין עד שיגיע הזמן של הקציר, כאשר הפרי יהיה בשל, אז יהיה ניתן לבצע את ההפרדה ללא חשש שהחיטה תעקר (זה השלב בו בלאו הכי קוצרים אותה).

מתי י"ג (המשל): 29 וַיֹּאמֶר לֹא פֶּן־תְּלַקְּטוּ אֶת־הַזּוּנִין וְשֵׁרַשְׁתֶּם גַּם אֶת־הַחִטִּים׃ 30 הַנִּיחוּ אֹתָם וְיִגְדְּלוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד עַד־הַקָּצִיר וְהָיָה בְּעֵת הַקָּצִיר וְאָמַרְתִּי לַקּוֹצְרִים לַקְּטוּ בָרִאשׁוֹנָה אֶת־הַזּוּנִין וְאִגְדוּ אֹתָם אֲגֻדּוֹת לְשָׂרְפָם וְאֵת הַחִטִּים אִסְפוּ לְאוֹצָרִי׃

למרות פירושו למשל ישוע אינו מסביר מה המשמעות הרוחנית של עקירת הזונין המוקדמת שכתוצאה ממנה יכולה להיפגע גם חיטה. מה שברור הוא שכתוצאה מההפרדה המוקדמת בעולם (בין אלה ששבו בתשובה לבין אלה שלא) עלולה להיות פגיעה בנושעים, ולכן ישוע מסרב להצעת המלאכים. הסבר שמתאים לכך יכול להיות שאם הם יבצעו את ההפרדה עכשיו, חלק מהאנשים בזמן הזה שעדיין שייכים לקבוצת הזונין (חיים בחטא) יענשו לנצח, אך אם היה ניתן עוד זמן הם היו שבים אל אלוהים בעתיד (עקירת הזונין יכולה לגרום גם לחיטה להיעקר). המלאכים אינם יודעים את העתיד, אלוהים הוא היחיד שיודע הכל, את הסוף מההתחלה. הוא יודע מי מהאנשים שעכשיו מסרבים לשוב אליו, שעכשיו מקשים את ליבם ורוצים בחטא יבחרו לשוב אליו בעתיד ויאמינו בישוע. כל אחד מאיתנו המאמינים שב אל אלוהים בנקודת זמן מסוימת בחייו, חלק בגיל צעיר וחלק בגיל יותר מבוגר. במידה ואלוהים היה מחליט לעשות את ההפרדה בעולם לפני ששבנו אליו היינו אבודים לנצח. כאן אנחנו למדים על סבלנותו ואהבתו האדירה של אלוהים כלפי בני האדם. הוא לא רוצה שאף אדם יאבד לנצח, אלא שכולם ישבו אליו. פטרוס אומר באיגרתו השנייה פסוק שממש יכול להתאים לסיבה שאלוהים מחכה עם ההפרדה.

השנייה לפטרוס ג': 9 וְלֹא־יְאַחֵר יְהוָֹה אֶת־אֲשֶׁר הִבְטִיחַ כַּאֲשֶׁר־יֵשׁ חֹשְׁבִים זֹאת לְאִחוּר כִּי מַאֲרִיךְ אַפּוֹ בַּעֲבוּרֵנוּ וְלֹא יַחְפֹּץ בַּאֲבֹד הָאֹבְדִים כִּי אִם־בִּפְנוֹת כֻּלָּם לַתְּשׁוּבָה׃

במקומות נוספים בכתובים ישנם קטעים שמעידים על רצונו של אבינו שבשמיים שכל בני האדם יושעו.

הראשונה לטימותיוס ב':  3 כִּי־כֵן טוֹב וְרָצוּי בְּעֵינֵי אֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ׃ 4 אֲשֶׁר חֶפְצוֹ כִּי יִוָּשְׁעוּ כָּל־בְּנֵי הָאָדָם וִיקַבְּלוּ דַּעַת הָאֱמֶת׃

יחזקאל י"ח: 23 הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃

אפילו ממש בקץ אלוהים מפציר בבני האדם לשוב אליו, לפני שיהיה מאוחר מידי.

חזון יוחנן י"ד:  6 וָאֵרֶא מַלְאָךְ אַחֵר מְעוֹפֵף בַּחֲצִי הַשָּׁמָיִם וּבְפִיו בְּשׂוֹרַת עוֹלָם לְבַשֵׂר אֶת־ישְׁבֵי הָאָרֶץ וְאֶת־כָּל־גּוֹי וּמִשְׁפָּחָה וְלָשׁוֹן וָעָם׃ 7 וַיִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל יִרְאוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וְהָבוּ־לוֹ כָבוֹד כִּי בָאָה עֵת מִשְׁפָּטוֹ וְהִשְׁתַּחֲווּ לָעֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת־הַיָּם וּמַעְיְנוֹת הַמָּיִם׃ 8 וּמַלְאָךְ אַחֵר בָּא אַחֲרָיו וַיֹּאמַר נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה כִּי הִשְׁקְתָה כָל־הַגּוֹיִם מִיֵּין חֲמַת תַּזְנֻתָהּ׃ 9 וּמַלְאָךְ שְׁלִישִׁי בָּא אַחֲרֵיהֶם וַיִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל כָּל־אֲשֶׁר יִשְׁתַּחֲוֶה לִפְנֵי הַחַיָּה וְלִפְנֵי צַלְמָהּ וְנָשָׂא אֶת־תָּוָהּ עַל־מִצְחוֹ אוֹ עַל־יָדוֹ׃ 10 גַּם־הוּא יִשְׁתֶּה מִיֵּין חֲמַת אֱלֹהִים הַנִּמְסָךְ וְלֹא מָהוּל בְּכוֹס זַעְמוֹ וְעֻנָּה בְּאֵשׁ וְגָפְרִית לִפְנֵי הַמַּלְאָכִים הַקְּדֹשִׁים וְלִפְנֵי הַשֶׂה׃  11וְעָלָה עֲשַׁן עִנּוּיָם לְעוֹלְמֵי־עַד וְהַמִּשְׁתַּחֲוִים לַחַיָּה וּלְצַלְמָהּ וַאֲשֶׁר יִשָׂא אֶת־תָּו שְׁמָהּ לֹא יִמְצְאוּ מְנוּחָה יוֹמָם וָלָיְלָה׃

כאשר ישוע החל לפעול הוא קרא בבית הכנסת בנצרת נבואה מספר ישעיהו.

לוקס ד': 16 וַיָּבֹא אֶל־נְצֶרֶת אֲשֶׁר גֻּדַּל־שָׁם וַיֵּלֶךְ כְּמִשְׁפָּטוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת וַיָּקָם לִקְרֹא בַסֵּפֶר׃ 17 וַיֻּתַּן־לוֹ סֵפֶר יְשַׁעֲיָה הַנָּבִיא וַיִּפְתַּח אֶת־הַסֵּפֶר וַיִּמְצָא אֶת־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה־כָתוּב בּוֹ׃ 18 רוּחַ אֲדֹנָי יֱהוֹה עָלָי יַעַן מָשַׁח אֹתִי לְבַשֵׂר עֲנָוִים׃ 19 שְׁלָחַנִי לַחֲבשׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וּלְעִוְרִים פְּקַח־קוֹחַ לְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים לִקְרֹא שְׁנַת־רָצוֹן לַיְהוָֹה׃ 20 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּלַל אֶת־הַסֵּפֶר וַיְשִׁיבֵהוּ אֶל־הַחַזָּן וַיֵּשֶׁב וְעֵינֵי כָּל־אֲשֶׁר בְּבֵית הַכְּנֵסֶת נְשֻׂאוֹת אֵלָיו׃ 21 וַיָּחֶל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַיּוֹם נִתְמַלֵּא הַכָּתוּב הַזֶּה בְּאָזְנֵיכֶם׃

אם נבדוק את הקטע כפי שהוא מופיע בספר ישעיהו נגלה שישוע לא ציטט את הכל, הוא עצר בחצי מהפסוק השני.

ישעיהו ס"א: 1 רוּחַ אֲדֹנָי יְהוִה עָלָי יַעַן מָשַׁח יְהוָה אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים, שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב, לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר, וְלַאֲסוּרִים פְּקַח־קוֹחַ׃ 2 לִקְרֹא שְׁנַת־רָצוֹן לַיהוָה, וְיוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ לְנַחֵם כָּל־אֲבֵלִים׃

ישוע לא ציטט את החלק של הנקמה ויום המשפט ("וְיוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ לְנַחֵם כָּל־אֲבֵלִים"). החלק הזה יתמלא רק בעתיד, בקציר, עכשיו אנחנו עדיין בזמן בו אלוהים מאפשר וקורא לאנשים לשוב אליו ("שְׁנַת־רָצוֹן לַיהוָה"). האמת שהיחס כאן הוא מדהים כשחושבים על כך- שנה לעומת יום. אלוהים נותן פרק זמן ארוך, הזדמנות לשוב, הוא מחכה בסבלנות, אך גם לפרק הזמן הזה יש סיום. בסוף פרק הזמן הזה תהיה נקמה, הצדק יעשה והעונש יהיה קשה מאוד לכל מי שסרב להזמנה של ישוע. בביאתו הראשונה ישוע הגיע כדי להושיע את העולם, לא לשפוט אותו, הוא בא כשה. בביאתו השנייה הוא יבוא לשפוט את העולם, להעניש ולהשמיד את הרשעים, להקים את המלכות שלו, כאריה יהודה. אז לא תהיה הזדמנות לשוב בתשובה.

יוחנן י"ב: 46 אֲנִי בָאתִי אֶל־הָעוֹלָם לִהְיוֹת אוֹר לְמַעַן כָּל־הַמּאֲמִין בִּי לֹא יֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ׃ 47 וְהַשֹּׁמֵעַ אֶת־דְּבָרַי וְלֹא יִשְׁמְרֵם אֲנִי לֹא אֶשְׁפֹּט אֹתוֹ כִּי לֹא־בָאתִי לִשְׁפֹּט אֶת־הָעוֹלָם כִּי אִם־לְהוֹשִׁיעַ אֶת־הָעוֹלָם׃

לוקס ט': 51 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ יְמֵי הֵעָלוֹתוֹ וַיָּשֶׂם אֶת־פָּנָיו לָלֶכֶת יְרוּשָׁלָיִם׃ 52 וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים לְפָנָיו וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־אֶחָד מִכְּפָרֵי הַשֹּׁמְרוֹנִים לְהָכִין לוֹ׃ 53 וְלֹא קִבְּלֻהוּ כִּי פָנָיו הֹלְכִים יְרוּשָׁלָיִם׃ 54 וַיִּרְאוּ יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנֵינוּ הֲתִרְצֶה וְנֹאמַר שֶׁתֵּרֵד אֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם וְתֹאכְלֵם (כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ)׃ 55 וַיִּפֶן וַיִּגְעַר־בָּם (וַיֹּאמַר הֲלֹא יְדַעְתֶּם בְּנֵי רוּחוֹ שֶׁל מִי אַתֶּם׃ 56 כִּי בֶן־הָאָדָם לֹא בָא לְאַבֵּד נַפְשׁוֹת אָדָם כִּי אִם־לְהוֹשִׁיעַ וַיֵּלְכוּ לָהֶם אֶל־כְּפָר אַחֵר׃

הקטעים הבאים הם נבואות על ביאתו השנייה של ישוע, שימו לב איך הם משלמים את התמונה שקראנו מקודם על יום הנקמה של אלוהים ב-ישעיהו ס"א 1-2.

ישעיהו ס"ג: 1 מִי־זֶה בָּא מֵאֱדוֹם, חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה, זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ׃ 2 מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת׃ 3 פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי, וּמֵעַמִּים אֵין־אִישׁ אִתִּי, וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי, וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל־בְּגָדַי, וְכָל־מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי׃ 4 כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה׃
5 וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר, וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ וַתּוֹשַׁע לִי זְרֹעִי, וַחֲמָתִי הִיא סְמָכָתְנִי׃ 6 וְאָבוּס עַמִּים בְּאַפִּי, וַאֲשַׁכְּרֵם בַּחֲמָתִי וְאוֹרִיד לָאָרֶץ נִצְחָם׃

ישעיהו נ"ט: 13 פָּשֹׁעַ וְכַחֵשׁ בַּיהוָה, וְנָסוֹג מֵאַחַר אֱלֹהֵינוּ דַּבֶּר־עֹשֶׁק וְסָרָה, הֹרוֹ וְהֹגוֹ מִלֵּב דִּבְרֵי־שָׁקֶר׃ 14 וְהֻסַּג אָחוֹר מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה מֵרָחוֹק תַּעֲמֹד כִּי־כָשְׁלָה בָרְחוֹב אֱמֶת, וּנְכֹחָה לֹא־תוּכַל לָבוֹא׃ 15 וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו כִּי־אֵין מִשְׁפָּט׃ 16 וַיַּרְא כִּי־אֵין אִישׁ, וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרֹעוֹ, וְצִדְקָתוֹ הִיא סְמָכָתְהוּ׃ 17 וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן, וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת, וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה׃ 18 כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם, חֵמָה לְצָרָיו, גְּמוּל לְאֹיְבָיו לָאִיִּים גְּמוּל יְשַׁלֵּם׃ 19 וְיִירְאוּ מִמַּעֲרָב אֶת־שֵׁם יְהוָה, וּמִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ אֶת־כְּבוֹדוֹ כִּי־יָבוֹא כַנָּהָר צָר, רוּחַ יְהוָה נֹסְסָה בוֹ׃ 20 וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם יְהוָה׃ 21 וַאֲנִי, זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְהוָה, רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וּדְבָרַי אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא־יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְהוָה, מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם׃

הַקָּצִיר - מסמל את קץ העולם.

מתי י"ג (המשל): 30 הַנִּיחוּ אֹתָם וְיִגְדְּלוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד עַד־הַקָּצִיר וְהָיָה בְּעֵת הַקָּצִיר וְאָמַרְתִּי לַקּוֹצְרִים לַקְּטוּ בָרִאשׁוֹנָה אֶת־הַזּוּנִין וְאִגְדוּ אֹתָם אֲגֻדּוֹת לְשָׂרְפָם וְאֵת הַחִטִּים אִסְפוּ לְאוֹצָרִי׃

מתי י"ג (הפרוש): 39 ....וְהַקָּצִיר הוּא קֵץ הָעוֹלָם....40 וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר יְלֻקְּטוּ הַזּוּנִין וְנִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ כֵּן יִהְיֶה לְקֵץ הָעוֹלָם הַזֶּה׃ 41 בֶּן־הָאָדָם יִשְׁלַח אֶת־מַלְאָכָיו וְלִקְּטוּ מִמַּלְכוּתוֹ אֵת כָּל־הַמַּכְשֵׁלוֹת וְאֵת כָּל־פֹּעֲלֵי הָאָוֶן׃ 42 וְהִשְׁלִיכוּ אֹתָם אֶל־תַּנּוּר הָאֵשׁ שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִׁנָּיִם׃ 43 אָז יַזְהִירוּ הַצַּדִּיקִים כַּשֶׁמֶשׁ בְּמַלְכוּת אֲבִיהֶם מִי אֲשֶׁר לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע׃

רק בקץ תתרחש ההפרדה בין הצדיקים לרשעים בעולם, עד אז שתי הקבוצות הללו יחיו זו לצד זו (חיטה וזונין באותו השדה). בעולם שלנו יש המון אי צדק, עוול ומעשים נוראים שאנשים עושים אחד לשני ולבעלי החיים. יותר ויותר אנו נחשפים לרוע שהדעת לא סובלת וזה עוד קצה הקרחון. הרוע הזה נובע משני מקורות- אחד הוא השטן והשדים שלו, שהטבע שלהם מושחת לגמרי, והשני הוא החטא שמצוי בבני האדם והבחירה שלהם לעשות אותו. אנו מאמינים שאלוהים נמצא בשליטה מלאה על הכל, אין דבר שקורה מבלי ידיעתו ואין דבר שיכול לקרות במידה והוא החליט אחרת. איננו יודעים את הסיבות מדוע הוא מאפשר לדברים מסוימים לקרות, אך עובדתית הוא מאפשר לבני האדם לבחור ברע ושדברים מסוימים יתרחשו. ישנה אמירה מוכרת: "צדיק ורע לו רשע וטוב לו", המשפט איננו מהתנ"ך אך ניתן למצוא בכתובים פסוקים שמעידים על מצב כזה (קהלת ח' 14, תהילים צד' 3). ירמיהו וחבקוק הם דוגמאות לאנשים שפנו אל אלוהים בשאלה הזו- "מדוע אתה לא עוצר את הרשעים? הם משגשגים בעוד שאנשים צדיקים וחפים מפשע נפגעים וסובלים בגללם" (ירמיהו י"ב 1-5, חבקוק א' 1-4). אלוהים לא נתן להם הסברים על האופן בו הוא פועל ומדוע הוא מאפשר זאת. למרות שאולי נראה שאלוהים מתעלם, לא כך הדבר. בני האדם שממשיכים עם החטא וצוברים עוד ועוד אשמה ליום הדין. ביום ההוא יתרחש משפט צדק מלא ושלם, נזכור- העונש יהיה סבל ברמה שאנחנו לא מכירים וללא אפשרות לשנות את המצב, לנצח נצחים.

רומיים ב': 5 וּבִקְשִׁי לְבָבְךָ הַמְמָאֵן לָשׁוּב תִּצְבֹּר לְךָ עֶבְרָה לְיוֹם עֶבְרַת הָאֱלֹהִים וְהִגָּלוֹת מִשְׁפַּט צִדְקוֹ׃ 6 אֲשֶׁר יְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ׃

סיום המשל מאוד מזכיר את דבריו של יוחנן המטביל לגבי ישוע המשיח. הוא יעשה את ההפרדה הנצחית בין בני האדם, את הצדיקים הוא ישמור ואת הרשעים הוא יעניש באגם האש.

מתי ג': 11 הֵן אָנֹכִי טוֹבֵל אֶתְכֶם בַּמַּיִם לַתְּשׁוּבָה וְהַבָּא אַחֲרַי חָזָק מִמֶּנִּי אֲשֶׁר קָטֹנְתִּי מִשְּׂאֵת נְעָלָיו וְהוּא יִטְבֹּל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבָאֵשׁ׃ 12  וּבְיָדוֹ הַמִּזְרֶה וְזָרָה אֶת־גָּרְנוֹ וְאָסַף אֶת־דְּגָנוֹ אֶל־אוֹצָרוֹ וְאֶת־הַמֹּץ יִשְׂרְפֶנּוּ בָאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא תִכְבֶּה׃

בכתובים יש שני מאורעות עתידיים בהם מתרחשת הפרדה בין הרשעים והצדיקים לנצח. בשני המאורעות האלה גזר הדין של הרשעים הוא לאש גהינום ושניהם מתרחשים בסיום העולם. האחד מתרחש בביאתו השנייה של ישוע לעולם, בשיא תקופת הצרה הגדולה, ממש לפני תחילת מלכות אלף השנים. השני מתרחש בסוף מלכות אלף השנים של המשיח, לפני העולם החדש שאלוהים יברא, הנצח.
המאורע הראשון: בביאתו השנייה ישוע מביס את צר המשיח (החיה), נביא השקר, את כל הצבאות האדירים שתוקפים את ירושלים ובנוסף השטן נתפס ונכלא לאלף שנים בתהום. זמן קצר לאחר מכן מתרחש משפט לכל יתר בני האדם שעדיין חיים בעולם. המשפט הזה נקרא 'משפט העמים' או 'משפט הכבשים והעתודים' (יואל ד', יחזקאל ל"ד 17, מתי כ"ה). כל בני האדם הרשעים במשפט הזה יושלכו לאש גיהינום והצדיקים יכנסו למלכותו של ישוע. העולם במתכונת הנוכחית הגיע לסיומו ומתחיל עידן חדש בו ישוע מולך והבריאה משתחררת מעבדות החטא.

יואל ד': 11 עוּשׁוּ וָבֹאוּ כָל־הַגּוֹיִם מִסָּבִיב וְנִקְבָּצוּ שָׁמָּה הַנְחַת יְהוָה גִּבּוֹרֶיךָ׃ 12 יֵעוֹרוּ וְיַעֲלוּ הַגּוֹיִם, אֶל־עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט כִּי שָׁם, אֵשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם מִסָּבִיב׃ 13 שִׁלְחוּ מַגָּל, כִּי בָשַׁל קָצִיר בֹּאוּ רְדוּ כִּי־מָלְאָה גַּת, הֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים, כִּי רַבָּה רָעָתָם׃ 14 הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים, בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה, בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ׃

המאורע השני: מתרחש בסוף מלכות אלף השנים. אנו קוראים שהשטן משוחרר מכלאו ומסית המוני בני אדם נגד ישוע בפעם האחרונה. הם ינסו לתקוף את ירושלים אך המרד הזה יסתיים במהירות ע"י אש שתרד מהשמים ותשמיד את כולם. לאחר מכן מתרחש משפט נוסף, משפט הכיסא הלבן (התגלות כ'). כל בני האדם מבריאת העולם שמתו (הכוונה לרשעים) ולא נשפטו (נפשם נמצאת בשאול וכבר מתייסרת) קמים לתחייה לעמוד למשפט. במשפט הזה כל אדם שלא כתוב בספר החיים של השה יושלך לאש הגהינום, לאבדון, לנצח נצחים. כל יתר בני האדם שהאמינו בישוע לפני תקופת המילניום ומלכו אתו 1000 שנה, וכל יתר בני האדם שנולדו בתקופת המילניום ובחרו להאמין בו יכנסו אל הנצח, לארץ החדשה ולשמים החדשים שאלוהים יברא.
* הערה: יכול להיות שבמשפט הכיסא הלבן יקומו לתחייה גם אנשים צדיקים שמתו בתקופת אלף השנים וכמובן שהם יהיו לנצח עם אלוהים (כתובים בספר החיים של השה).

חזון יוחנן י"ד: 14 וָאֵרֶא וְהִנֵּה עָנָן בָּהִיר וְעַל־הֶעָנָן יֹשֵׁב כִּדְמוּת בֶּן־אָדָם וַעֲטֶרֶת זָהָב עַל־רֹאשׁוֹ וּבְיָדוֹ מַגָּל מְלֻטָּשׁ׃ 15 וּמַלְאָךְ אַחֵר יָצָא מִן־הָהֵיכָל וַיִּזְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל אֶל־הַיּשֵׁב עַל־הֶעָנָן לֵאמֹר שְׁלַח מַגָּלְךָ וּקְצֹר כִּי בָאָה הָעֵת לִקְצֹר כִּי יָבֵשׁ קְצִיר הָאָרֶץ׃ 16 וַיִּשְׁלַח הַיּשֵׁב בֶּעָנָן אֶת־מַגָּלוֹ בָּאָרֶץ וְהָאָרֶץ נִקְצָרָה׃ 17 וּמַלְאָךְ אַחֵר יָצָא מִן־הַהֵיכָל אֲשֶׁר בַּשָּׁמָיִם וְגַם־לוֹ מַגָּל מְלֻטָּשׁ בְּיָדוֹ׃ 18 וַיֵּצֵא מַלְאָךְ אַחֵר מִן־הַמִּזְבֵּחַ וְלוֹ מֶמְשֶׁלֶת הָאֵשׁ וַיִּקְרָא קוֹל גָּדוֹל אֶל־אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הַמַּגָּל הַמְלֻטָּשׁ לֵאמֹר שְׁלַח מַגָּלְךָ הַמְלֻטָּשׁ וּבְצֹר אֶת־אַשְׁכְּלֹת גֶּפֶן הָאָרֶץ כִּי־בָשְׁלוּ עִנְּבֵיהֶם׃ 19 וַיָּנֶף הַמַּלְאָךְ אֶת־מַגָּלוֹ עַל־הָאָרֶץ וַיִּבְצֹר אֶת־אַשְׁכְּלֹת גֶּפֶן הָאָרֶץ וַיַּשְׁלִיכֵם בְּגַת־חֲמַת אֱלֹהִים הַגְּדוֹלָה׃ 20 וַתִּדָּרֵךְ הַגַּת מִחוּץ לָעִיר וַיֵּצֵא־דָם מִן־הַגַּת וַיַּעַל עַד רִסְנֵי הַסּוּסִים דֶּרֶךְ־אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת רִיס׃

להבנתי, התיאור במשל על ההפרדה מתאים לשני המאורעות הללו ואינני יכול להגיד שהוא מתייחס ספציפית לאחד מהם.
לגבי המלאכים, ישוע אומר שהוא ישלח אותם לבצע את ההפרדה בין הצדיקים לרשעים. אין בכתובים פרטים רבים על כך, דבר זהה מופיע בהסבר של ישוע על משל המכמורת שהורדה לים. מהמעט שניתן להבין כנראה שהמלאכים יהיו במשפט הזה ואולי הם אלה שיאספו את כל בני האדם למשפט ולאחר מכן יבצעו את גזר הדין.

מתי י"ג: 40 וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר יְלֻקְּטוּ הַזּוּנִין וְנִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ כֵּן יִהְיֶה לְקֵץ הָעוֹלָם הַזֶּה׃ 41 בֶּן־הָאָדָם יִשְׁלַח אֶת־מַלְאָכָיו וְלִקְּטוּ מִמַּלְכוּתוֹ אֵת כָּל־הַמַּכְשֵׁלוֹת וְאֵת כָּל־פֹּעֲלֵי הָאָוֶן׃ 42 וְהִשְׁלִיכוּ אֹתָם אֶל־תַּנּוּר הָאֵשׁ שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִׁנָּיִם׃

מתי י"ג: 49 כֵּן יִהְיֶה לְקֵץ הָעוֹלָם הַמַּלְאָכִים יֵצְאוּ וְהִבְדִּילוּ אֶת־הָרְשָׁעִים מִתּוֹךְ הַצַּדִּיקִים׃ 50 וְהִשְׁלִיכוּם אֶל־תַּנּוּר הָאֵשׁ שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִׁנָּיִם׃

מתי כ"ה: 31 וְהָיָה כִּי יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם בִּכְבוֹדוֹ וְכָל־הַמַּלְאָכִים הַקְּדֹשִׁים עִמּוֹ וְיָשַׁב עַל־כִּסֵּא כְבוֹדוֹ׃ 32 וְנֶאֶסְפוּ לְפָנָיו כָּל־הַגּוֹיִם וְהִפְרִיד בֵּינֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַפְרִיד הָרֹעֶה בֵּין הַכְּבָשִׂים וּבֵין הָעַתּוּדִים׃ 33 וְהִצִּיב אֶת־הַכְּבָשִׂים לִימִינוֹ וְאֵת הָעַתּוּדִים לִשְׂמֹאלוֹ׃ 34 אָז יֹאמַר הַמֶּלֶךְ אֶל־הַנִּצָּבִים לִימִינוֹ בֹּאוּ בְּרוּכֵי אָבִי וּרְשׁוּ אֶת־הַמַּלְכוּת הַמּוּכָנָה לָכֶם לְמִן־הִוָּסֵד הָעוֹלָם׃ 35 כִּי רָעֵב הָיִיתִי וַתַּאֲכִילֻנִי צָמֵא הָיִיתִי וַתַּשְׁקוּנִי אֹרֵחַ הָיִיתִי וַתַּאַסְפוּנִי׃ 36 עָרוֹם וַתְּכַסּוּנִי חוֹלֶה וַתְּבַקְּרוּנִי בַּמִּשְׁמָר הָיִיתִי וַתָּבֹאוּ אֵלָי׃ 37 וְעָנוּ הַצַּדִיקִים וְאָמְרוּ אֲדֹנֵינוּ מָתַי רְאִינוּךָ רָעֵב וַנְּכַלְכְּלֶךָ אוֹ צָמֵא וַנַּשְׁקֶה אוֹתָךְ׃ 38 וּמָתַי רְאִינוּךָ אֹרֵחַ וַנַּאַסְפֲֶָ אוֹ עָרֹם וַנְּכַסֲֶָּ׃ 39 וּמָתַי רְאִינוּךָ חוֹלֶה אוֹ בַּמִּשְׁמָר וַנָּבֹא אֵלֶיךָ׃ 40 וְהַמֶּלֶךְ יַעֲנֶה וַיֹאמַר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם מַה־שֶׁעֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מֵאַחַי הַצְּעִירִים הָאֵלֶּה לִי עֲשִׂיתֶם׃ 41 וְאָז יֹאמַר גַּם אֶל־הַנִּצָּבִים לִשְׂמֹאלוֹ לְכוּ מֵעָלַי אֲרוּרִים אֶל־אֵשׁ עוֹלָם הַמּוּכָנָה לַשָּׂטָן וּלְמַלְאָכָיו׃ 42 כִּי רָעֵב הָיִיתִי וְלֹא הֶאֱכַלְתֶּם אוֹתִי צָמֵא הָיִיתִי וְלֹא הִשְׁקִיתֶם אוֹתִי׃ 43 אֹרֵחַ הָיִיתִי וְלֹא אֲסַפְתֶּם אוֹתִי עָרוֹם וְלֹא כִסִּיתֶם אוֹתִי חוֹלֶה וּבַמִּשְׁמָר וְלֹא בִקַּרְתֶּם אוֹתִי׃ 44 וְעָנוּ גַם־הֵם וְאָמְרוּ אֲדֹנֵינוּ מָתַי רְאִינוּךָ רָעֵב אוֹ צָמֵא אוֹ אֹרֵחַ אוֹ עָרוֹם אוֹ חוֹלֶה אוֹ בַמִּשְׁמָר וְלֹא שֵׁרַתְנוּךָ׃ 45 אָז יַעֲנֶה אֹתָם לֵאמֹר אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם מַה־שֶׁלּא עֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מִן־הַצְּעִירִים הָאֵלֶּה גַּם־לִי לֹא עֲשִׂיתֶם׃ 46 וְהָלְכוּ אֵלֶּה לְמַעֲצֵבַת עוֹלָם וְהַצַּדִּיקִים לְחַיֵּי עוֹלָם׃

השנייה לתסלוניקים א': 6 בַּאֲשֶׁר צַדִּיק הוּא הָאֱלֹהִים לִגְמֹל לַחַץ לְלֹחֲצֵיכֶם׃ 7 וְלָכֶם הַנִּלְחָצִים רְוָחָה עִמָּנוּ יָחַד בְּהִגָּלוֹת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ מִן־הַשָּׁמַיִם עִם־מַלְאֲכֵי עֻזּוֹ׃ 8 בְּאֵשׁ לֶֶהָבָה לְהָשִׁיב נָקָם לַאֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וְלֹא שָׁמְעוּ לִבְשׂוֹרַת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃ 9 אֲשֶׁר יִשְׂאוּ מִשְׁפָּטָם אָבְדַּן עוֹלָם מֵאֵת פְּנֵי הָאָדוֹן וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ׃ 10 בְּבֹאוֹ בַּיּוֹם הַהוּא לְהִכָּבֵד בִּקְדשָׁיו וּלְהִתְפַּלֵּא בְּכָל־הַמַּאֲמִינִים כִּי הֶאֱמַנְתֶּם לְעֵדוּתֵנוּ אֲלֵיכֶם׃

חזון יוחנן י"ט: 20 וַתִּתָּפֵשׂ הַחַיָּה וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר אִתָּהּ אֲשֶׁר־עָשָׂה הָאוֹתוֹת לְפָנֶיהָ וְהִדִּיחַ בָּהֶן אֶת־נֹשְׂאֵי תָּו־הַחַיָּה וְהַמִּשְׁתַּחֲוִים לְצַלְמָהּ וּשְׁנֵיהֶם הֻשְׁלְכוּ חַיִּים בַּאֲגַם־הָאֵשׁ הַבֹּעֵר בְּגָפְרִית׃ 21 וְהַנִּשְׁאָרִים נֶהֶרְגוּ בַחֶרֶב הַיּוֹצֵאת מִפִּי־הָרֹכֵב עַל־הַסּוּס וְכָל־הָעוֹף שָׂבְעוּ מִבְּשָׂרָם׃

בסוף פרושו למשל ישוע אומר לגבי הצדיקים שהם יזהירו, יפיצו אור, כמו השמש במלכות אלוהים.

מתי י"ג (פירוש): 43 אָז יַזְהִירוּ הַצַּדִּיקִים כַּשֶׁמֶשׁ בְּמַלְכוּת אֲבִיהֶם מִי אֲשֶׁר לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע׃

כאן להבנתי יש רמז לשכר הנצחי שיום אחד כל מאמין ומאמינה יקבלו. לא בדיוק ברור במה השכר הזה יתבטא, אך מקטעים נוספים ניתן להבין שמדובר ברמות שונות של הפצת אור, כבוד שיישאר לנצח. השכר יהיה בהתאם לקריאה של אדם בעולם (אלוהים מחליט ולפי זה הוא גם ידרוש מאותו אדם) ובנוסף למידת הנאמנות האישית של כל אחד מאיתנו בחייו.

ראשונה לקורינתיים ט"ו: 35 וְכִי־יֹאמַר אִישׁ אֵיךְ יָקוּמוּ הַמֵּתִים וּכְשֶׁיָּשׁוּבוּ מַה־גּוּפָם׃ 36 אַתָּה הַסָּכָל הֵן מַה־שֶּׁתִּזְרַע לֹא יִחְיֶה בִּלְתִּי אִם־יָמוּת׃ 37 וּכְשֶׁתִּזְרַע אֵינְךָ זֹרֵעַ אֶת־הַגּוּף אֲשֶׁר יִהְיֶה כִּי אִם־גַּרְגַּר עָרֹם שֶׁל־חִטָּה אוֹ שֶׁל־אַחַד הַזְּרָעִים׃ 38 וְהָאֱלֹהִים יִתֶּן־לוֹ גוּף כִּרְצוֹנוֹ וּלְכָל־זֶרַע וְזֶרַע אֶת־גּוּפוֹ לְמִינֵהוּ׃ 39 לֹא כָל־הַבָּשָׂר בָּשָׂר אֶחָד כִּי מִין אַחֵר הוּא בְּשַׂר הָאָדָם וּמִין אַחֵר בְּשַׂר הַבְּהֵמָה וּמִין אַחֵר בְּשַׂר הַדָּגָה וּמִין אַחֵר בְּשַׂר הָעוֹף׃ 40 וְיֵשׁ גּוּפוֹת שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְגוּפוֹת שֶׁבָּאָרֶץ אֲבָל אַחֵר הוּא כְּבוֹד הַגּוּפוֹת שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְאַחֵר הוּא כְּבוֹד הַגּוּפוֹת שֶׁבָּאָרֶץ׃ 41 אַחֵר הוּא כְּבוֹד הַשֶּׁמֶשׁ וְאַחֵר הוּא כְּבוֹד הַיָּרֵחַ וְאַחֵר הוּא כְּבוֹד הַכּוֹכָבִים כִּי־כוֹכָב מִכּוֹכָב שֹׁנֶה לְכָבוֹד׃ 42 וְכֵן תְּחִיַּת הַמֵּתִים הַזְּרִיעָה לְכִלָּיוֹן וְהַתְּקוּמָה לְחַיֵּי עַד׃ 43 יִזָּרַע בְּבִזָּיוֹן וְיָקוּם בְּכָבוֹד יִזָּרַע בְּחֻלְשָׁה וְיָקוּם בִּגְבוּרָה׃ 44 יִזָּרַע גּוּף נַפְשִׁי וְיָקוּם גּוּף רוּחָנִי אִם־יֵשׁ גּוּף נַפְשִׁי גַּם יֵשׁ גּוּף רוּחָנִי׃

דניאל י"ב: 2 וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת־עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם׃ 3 וְהַמַּשְׂכִּלִים, יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד׃